מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

בשני מבזקינו הקודמים החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (להלן: "הפרוטוקול המתקן") (ראו התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזקים מס' 768 ו- 769). במבזק זה, האחרון בסדרה, נדון בתחולת הוראות האמנה על יחידים מוטבים: תושבי בריטניה בעלי מעמד של Residents Non Domiciled המפיקים הכנסה בישראל, וכן תושבי ישראל בעלי מעמד של עולים חדשים או תושבים חוזרים המפיקים הכנסה בבריטניה.
במבזקנו הקודם החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן סעיפים רבים באמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (ראה התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזק מס 768). להלן המשך סקירת עיקרי הכללים החדשים:
ביום 17 בינואר 2019 פורסם פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962. אמנם מדובר בפרוטוקול לאמנה הקיימת, אולם העדכונים הקבועים בו רבים ומהותיים, כך שלמעשה מדובר בפועל במעין תחליף לאמנה חדשה (להלן: "הפרוטוקול המתקן").
רקע כללי כזכור, באפריל 2018 התקבל (פה אחד) פסק דינו של ביהמ"ש העליון בשני ערעורים שונים, בעניין קונטירה (ע"א 943/16) ופיניסאר (ע"א 1728/16) להלן - ("המערערות"), אשר עסקו, בין היתר, בתחולתו של סעיף 85א לפקודה (מחירי העברה) לגבי השאלה האם יש להכליל את עלות הקצאת האופציות לעובדי חברת הבת כחלק מבסיס העלות לקביעת מחיר השוק בעסקה בינ"ל (מסוג Cost+) בין צדדים קשורים (בעניין זה, ראו מבזקנו מספר 732).
לאחרונה פרסמה רשות המיסים רשימת עמדות חדשות בנושא מס הכנסה לשנת 2018. עפ"י עמדה מספר 57/2018 (ובהמשך גם עמדה 58/2018), לא ניתן לקזז הפסד שמקורו מחוץ לישראל אשר נוצר לתושב חוזר, תושב חוזר ותיק או עולה חדש ("יחיד מוטב") בתקופת ההטבות, וזאת לאור הוראות הפקודה הקובעות כי הפסד הינו בר קיזוז רק מקום בו אילו היה רווח היה חייב במס בישראל וכידוע, יחיד מוטב זכאי לפטור בגין מכירת נכסים כאמור בנסיבות המתאימות. עמדה זו מתיישבת עם האמור בסעיף 4.3.5.ו לחוזר 9/2011 (הקלות לעולים בעקבות תיקון 168- חלק ב).
על רקע מגמת הפחתת מס החברות בעולם בכלל ובארה"ב בפרט, ברצוננו לעדכן ולהזכיר במבזק זה באשר להפחתות בשיעורי מס החברות במדינות שונות בעולם. בחלק מהמדינות, מדובר בהפחתת מס חברות לחברות קטנות ובינוניות, ובחלקן מדובר בהפחתה גורפת של מס החברות.
ב- 13 בספטמבר 2017 הגישה מדינת ישראל את מסמך אשרור האמנה המולטילטראלית (רב- צדדית) לענייני מס (אמנת ה-MLI) של ארגון ה-OECD, המהווה כלי לתיקון "גורף" של אמנות למניעת כפל מס בילטרליות (דו - צדדיות), כך שההוראות המתקנות שאומצו באופן זהה על ידי מדינת ישראל ומדינה מתקשרת אחרת, חלות ומשולבות "אוטומטית"
בשנים האחרונות, אנו נתקלים חדשות לבקרים בלקוחות, בין יחידים ובין חברות, אשר נתקלים בקשיים מול הבנקים בעת ניסיון להפקיד או להעביר כספים (בעיקר מחו"ל). בעקבות שינויים בהוראות חוק לאיסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") ומדיניות הבנקים, לקוחות אלו נדרשים, בין השאר, לאשר כי הם מדווחים ומשלמים מסים כדין לרשויות המס בישראל וכן בכל מדינה זרה בה קיימת חבות במס.
לאחרונה, יחידים רבים אשר השקיעו במטבעות קריפטוגראפיים, במהלך השנתיים האחרונות בעיקר, קיבלנו מכתבים מרשות המיסים. בחלקם מודיעה הרשות על פתיחת תיק, ובחלקם האחר מודיעה הרשות כי ידוע לה שהנישום ביצע עסקאות במטבעות קריפטו ונדרשת הגשת דוחות ודיווח על העסקאות בהתאם.
רקע כללי כידוע, הוראות סעיף 204 לפקודה קובעות מנגנון של מתן זיכוי בגין מסי חוץ ליחיד תושב ישראל. המנגנון כולל חלוקת ההכנסות ל"סלים" לפי מקורות ההכנסה, וקביעת תקרת זיכוי לכל "סל".
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה