מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

סעיף 131ה בפקודת מס הכנסה קובע את חובתו של אדם לפרט בדוח השנתי, אם נקט ב"עמדה חייבת בדיווח". (ראו מבזקי מס מספר 668 ו-622) המתייחסים לנושא עמדות חייבות בדיווח) במסגרת העמדות האמורות שילבה רשות המיסים ממש לפני תום שנת 2017 את עמדה שמספרה - 32/2017 "מיסוי מטבעות וירטואליים".
בחודש שעבר פורסמה החלטת מיסוי מספר 2519/17 בעניין מועד ניתוק תושבות ישראלית לעובדים היוצאים לעבוד באחת מחברות הקבוצה בחו"ל ("עובדי רילוקיישן"), החלטה המסדירה את התנאים לקביעת מועד ניתוק תושבות במקרים שונים, את הסדר המס החל ואת כל הפרוצדורה הכרוכה בכך. החלטה זו מחליפה למעשה את החלטת מיסוי מספר 5237/14 שעסקה בנושא דומה. החלטת המיסוי מתפרסת על פני 12 עמודים ומטבע הדברים, נעסוק בנושאים בודדים העולים מתוך ההחלטה.
לפני כחודשיים פורסמה החלטת מיסוי 6830/17 (להלן: "ההחלטה"), שעניינה קביעת תנאים אשר בהתקיימם יהיה יחיד זכאי לקבלת אישור בדבר היותו תושב ישראל ("אישור תושבות"). ההחלטה מבטלת ומחליפה את הוראות סעיף 2 להחלטת מיסוי 9857/12 (ראו מבזקנו מס' 476). כלומר, ההחלטה משנה את התנאים לקבלת אישור תושבות מפקיד השומה.
כידוע, מאז שנת 2005, בווריאציות שונות ולסירוגין, ניתן היה לפנות לרשות המיסים בבקשה להסדיר ולגלות נתונים על הכנסותיו ונכסיו של האזרח אשר הוסתרו ולא ניתן עליהם גילוי כדין. הסדרה כאמור העניקה ללקוח "תעודת הכשר" בדמות חסינות מפני נקיטת הליכים פליליים.
סעיף 3(ט1) לפקודה מסדיר את נושא משיכת בעלים בידי בעל מניות מהותי בחברה (להלן: "בעל שליטה") או העמדת נכסי החברה לשימושו. אך לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה מס' 7/2017 הדן בנושא. ככלל, התיקון "עוקף" את דיני החברות הרגילים בדבר חלוקת דיבידנד, וקובע חזקה של חלוקת
לאחרונה פורסמה החלטת מיסוי מס' 0935/17 העוסקת בהיבטי המס העולים ממתנה מתושב חוץ של נכס מקרקעין בחו"ל. פרטי המקרה בקצרה: פלונית הינה עולה חדשה משנת 1996 (מארה"ב). בשנת 1984, בטרם עלייתה, הועברה לפלונית על ידי אמה (תושבת ארה"ב) ה"בעלות הפורמאלית" על נכס
ביום 14.8.2017 ניתן פס"ד בעניין פאדי שוויש (להלן: הנישום) (ע"מ 22911-12-14) בו נדונה בין היתר סוגיית תושבותו של הנישום לאור הצהרותיו בדוחות המס האישיים שהגיש למס הכנסה כי הוא תושב ישראל בשנים 2009-2011.
לאחרונה נתקל משרדנו בסוגיה הקשורה בקשר שבין זיכוי המס בשל תרומות למוסד ציבורי בישראל לבין זיכוי ממסי חוץ. דוגמא להמחשה: לתושב ישראל יש הכנסות שכירות בישראל בסך של 1 מליון ₪ והכנסות שכירות מחו"ל בסך של 1 מיליון ₪. נניח שהמס האפקטיבי החל על
כפי שפורסם במבזקנו הקודם (מס' 706), משרד האוצר ההולנדי פרסם הבהרה לגבי סיווג לצורכי מס של "הלוואות נחותות", קרי: הלוואות צמיתות או לתקופה ארוכה (יותר מ-50 שנה), לגביהן - מעמיד ההלוואה זכאי לפרוע את כולה או חלקה רק במקרה של פירוק או חדלות פירעון, וגם מעמדו זהה לזה של בעלי מניות בחברה מקבלת ההלוואה.
בחודש ספטמבר 2017, פורסם בהולנד צו בנושא מיסוי חברות וחלוקת דיבידנד בקשר לסיווג הלוואות היברידיות מסוימות. הצו חל באופן רטרואקטיבי החל מיום ה- 29 אוגוסט 2017. הבחנה בין חוב להון בדיני מיסוי חברות ישנם מקרים בהם אין הכרעה חד משמעית באשר לסיווג כספים המוזרמים לחברה, אם
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה