מבזקי מס

מיסוי מקרקעין

פרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין מטפל בסוגיית חיזוק מבנים בהתאם לתמ"א 38. ככלל מעניק הפרק פטורים שונים לדיירים בעלי הדירות שחוזקו, בהתקיים תנאים מסויימים. באותו אופן ובהתייחס לתמ"א 38/2 - הדנה בחיזוק בדרך של הריסה ובניית מבנה מחדש, ניתנים פטורים לדיירים שדירתם נהרסה וקיבלו דירות אחרות תחתיהן.
כזכור - הרפורמה הגדולה שבוצעה במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין, ביטלה את הפטור הידוע והאהוב, של מכירת דירת מגורים כלשהי, אחת לארבע שנים, ללא כל התחשבות בכמות הדירות המוחזקות או בשווי הדירה. לאור השינוי הדרמטי בחקיקה, החל מיום 1.1.2014 - התחיל עידן חדש: אין יותר פטור של אחת ארבע שנים, והוחל חישוב המס הליניארי.
לפני ימים ספורים הופץ לתגובות הציבור, תזכיר לשינוי חוק עידוד השקעות הון (פרק שביעי 1), שמטרתו על פי דברי ההסבר להגדיל מהותית בניית בנייני דירות מגורים להשכרה לתקופות ארוכות, תוך כדי דרוג עולה של הטבות המס, ככל שתקופות ההשכרה ארוכות יותר.
ביום 21.5.2017 ניתן פס"ד של וועדת ערר, בעניינם של בני הזוג אקרמן (וע (ת"א) 48493-05-15). תמצית המעשה כך היא: בשנת 2014 רכשו בני הזוג זכויות במקרקעין מאת שני מוכרים נפרדים שרכשו זכויות בשנת 2010 בפרוייקט אסותא בת"א (לבניית דירות מגורים). שווי הרכישה היה גבוה.
ביום 15.5.2017 ניתן פס"ד בוועדת ערר בעניינה של מרגוט אולמן (ו"ע 55435-02-15) בשיא התמצית נתאר כך: הגברת תושבת חוץ, בעלת מניות בחברה זרה שהחזיקה בחברה תושבת ישראל, שהחזיקה בנכס מקרקעין בישראל עוד לפני 27.7.1983. שתי החברות נחשבו "איגוד מקרקעין".
ביום 27.4.2017 ניתנה החלטת ועדת ערר בדעת רוב, בעניין בני משפחת חג'ג' (ו"ע 62431-06-15). עיקר סיפור המעשה לעניינו, כך הוא: העוררים, שישה קטינים בני משפחת חג'ג' התקשרו בשנת 2010, כחלק מקבוצה בת כ-400 רוכשים, לרכישת זכויות לדירות מגורים, ב"מגדל הצעירים".
סעיף 85 לחוק קובע כי ניתן בהתקיים תנאים מסויימים לבצע בתוך 4 שנים מיום שהוצאה שומה תיקון בה. סעיף 107 לחוק קובע כך: "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה". על פניו הסמכות הסעיף הינה בלתי מוגבלת.
ביום 9 באפריל 2017 ניתנה החלטה ועדת ערר בעניין מיטל ודור רייך (ו"ע 9451-10-16), הדוחה את בקשתו של מנהל מסמ"ק לדחות על הסף, את ערעור בני הזוג על שומה שהוציא להם, תוך שהוא טוען להתיישנות.
בפסק דין שיצא מבית המשפט העליון ביום 9.3.2017, נדונה סוגיה של פרשנות שיפוטית ללשונו של חוזה מורכב, שכותרתו היתה הסכם אופציה. לאחר לבטים רבים של כל אחד מן השופטים והערותיהם של מרביתם לגבי חבריהם להרכב, תוך שדעתם נוטה לכאן ולכאן, הוכרע לבסוף כי אין מדובר בהסכם אופציה כי אם ב"זכרון דברים" שהינו כדין חוזה מכר מלא.
בפסק דין שיצא מבית המשפט העליון ביום 9.3.2017, נדונה סוגיה של פרשנות שיפוטית ללשונו של חוזה מורכב, שכותרתו היתה הסכם אופציה. לאחר לבטים רבים של כל אחד מן השופטים והערותיהם של מרביתם לגבי חבריהם להרכב, תוך שדעתם נוטה לכאן ולכאן, הוכרע לבסוף כי אין מדובר בהסכם אופציה כי אם ב"זכרון דברים" שהינו כדין חוזה מכר מלא.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה