במסגרת חקיקת חלק ה'3 לפקודה בתיקון 132, תוקנו גם תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה). על פי התקנות, נקבעו כללים מיוחדים לחישוב רווח הון מניירות ערך סחירים, ובהם גם הקביעה בתקנה 5 לתקנות, לפיה מכירת ניירות ערך תיעשה לפי שיטת FIFO – "נכנס ראשון – יוצא ראשון", אלא אם יוכיח המוכר כי מכר נייר מסוים. קביעה זו הינה ייחודית לניירות ערך נסחרים בבורסה. מלבד קביעה זו פקודת מס הכנסה איננה קובעת כל שיטת מכירה כאמור לגבי ניירות ערך "פרטיים".
על אף שבוטל חלק ה'3 לפקודה בתיקון 147, התקנות לא בוטלו מאחר שהן נקבעו בין היתר מתוקף סעיף 98 לפקודה, המצוי בחלק ה'.
בשנת 2005 בחרו חלק מן הנישומים לבצע "מכירה רעיונית" לגבי חלק מניירות הערך שברשותם – ובכך רכשו עלות "חדשה" לכל נייר ערך אשר מכרו וקנו שוב במסגרת המכירה הרעיונית.
לאור האמור לעיל ראוי כי ני"ע לגביהם בוצעה מכירה רעיונית, ובכוונת הנישום להמשיך ולהשקיע בהם, לבצע את ההשקעות הנוספות בחשבון בנק נפרד, כך שבמידת הצורך יוכל לתכנן את מכירותיו מניירות הערך בעלי עלות הרכישה הגבוהה יותר. הפרדת החשבונות תאפשר הוכחה מספקת לפקיד השומה בעת הצורך לגבי "זיהוי" הנייר הנמכר.
