חוק החברות קובע, כי חברה רשאית לכלול בתקנונה הוראה המתירה לה להנפיק ניירות ערך הניתנים לפדיון וכי ניתן להצמיד להן מתכונותיהן של מניות, לרבות זכויות הצבעה וזכות השתתפות ברווחים.

סעיף 3(ג) לפקודה קובע שהרווח מפדיון מניות הניתנות לפדיון,  ימוסה בשיעור מס החברות במקרה שהמקבל הוא חברה, ובמקרה של יחיד (לאחר 31.12.2002) – בשיעור של 25% או 30% כאשר היחיד הינו בעל מניות מהותי. עוד קובע סעיף 3(ג) שבמקרה של פדיון ני"ע, לא יחול פטור ממס או שיעור מס נמוך יותר מהשיעורים האמורים.

לגבי סיווג הכנסה מפדיון ני"ע כהכנסה הונית, הביעה רשות המסים את עמדתה בחב"ק, לפיה לאור הוראת סעיף 89(ג) לפקודה, הרווח מפדיון ני"ע יחויב במס רק לפי סעיף 3(ג) לפקודה, עוד צוין בחב"ק כי מקור החיוב לפי סעיף 3(ג) הינו מקור בלעדי, ואין לראות בפדיון המניות כהכנסה מדיבידנד.

מכל האמור לעיל עולה שלעמדתה של רשות המסים, הכנסה מפדיון ני"ע הינה הכנסה פירותית, בעלת מקור הכנסה נפרד מהמקורות הקבועים בסעיף 2 לפקודה. לפיכך, תושב חוץ חייב במס בישראל בעת פדיון ני"ע בהתאם לשיעורים שפורטו לעיל.

שאלה מעניינת היא לגבי דינו של תושב חוץ, שהינו תושב מדינה גומלת (מדינת אמנה) אשר ביצע פדיון מניות כאמור. נהיר, כי בהתאם להוראות סעיף 196(א) הוראות אמנות מס גוברות על הוראות הפקודה. למיטב היכרותנו את אמנות מס שונות שמדינת ישראל צד להן, אלו בד"כ אינן כוללות הוראות המתייחסות מפורשות למיסוי הכנסות מפדיון ני"ע.

לאור האמור לעיל, לפיו הכנסה מפדיון ני"ע הינה הכנסה פירותית בעלת מקור עצמאי, ניתן לטעון כי יש לסווג את פדיון המניות לעניין אמנות המס כ"הכנסות אחרות". במקרה של סיווג כאמור, אמנות מס רבות עליהן חתומה ישראל תפטורנה ממס בישראל "הכנסה אחרת" (זכות מיסוי בלעדית למדינת מושבו של פודה המניות). לעומת זאת, במקצת האמנות – כדוגמת יפן, קנדה, ברזיל וסינגפור – ניתנה למדינת ישראל (מדינת המקור) זכות מיסוי לגבי "הכנסה אחרת" שלא נדונה בשאר סעיפי האמנה.

עוד נשאלת השאלה, מהו דינו של תושב מדינה גומלת שהפיק הכנסות מפדיון ני"ע, אך באמנה הרלבנטית לא כלולה התייחסות לגבי "הכנסה אחרת", כדוגמת האמנה עם ארה"ב? האם במקרה זה המיסוי ייקבע רק בהתאם לדין הפנימי בישראל, או שמא תינתן לתושב החוץ הזכות להעלות טענה לפיה יש לסווג ההכנסה לאחד מסעיפי האמנה, כדוגמת רווח הון, זאת על אף הסיווג בדין הפנימי בישראל (טענה כאמור יכולה להיטען גם אם קיים סעיף הכנסה אחרת באמנה)? הרי אף לדעת רשות המסים ניתן לסווג הכנסה כאמור כרווח הון (לולא סעיפים 3(ג) ו-89(ג) לפקודה) והוראות האמנה אמנם אינן יכולות להרע את מצבו של הנישום, אך עשויות להיטיב עימו.

הנה כי כן, תושב מדינה גומלת שבאמנת המס הרלבנטית, כלולה הוראה לגבי מיסוי "הכנסה אחרת", עשוי להיעזר בכלי של ני"ע בנות פדיון, על מנת להפיק הכנסות פטורות ממס בישראל (במיוחד ככל שרווח הון אינו פטור ממס בהתאם לאמנה), וזאת על אף הוראות הדין הפנימי בישראל לעניין פדיון ני"ע הקובעות מפורשות את שיעור המס החל על הכנסה זו ואי-מתן הקלות בדרך של פטור או שיעור מס מופחת, הוראות שדינן לסוג בפני האמנה.

למשרדנו ניסיון רב ומוכח בנושא של ייצוג ויעוץ הכרוך בשילוב הדין הישראלי עם אמנות מס מרחבי העולם.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.