חובת הדיווח לאחר ניתוק תושבות

• האם אני עדיין צריך להגיש דו"חות שנתיים? (למרות שאני בחו"ל)
• עבור אילו שנות מס? מה הכללים?
• כיצד אמנע מאי נעימות מול רשויות המס בארץ?

משרדנו נתקל במקרים רבים בשאלות פרוצדוראליות הקשורות לחובת הדיווח בעת ולאחר ניתוק תושבות, ובמילים פשוטות – האם מי (שלעמדתו?) שהפך לתושב חוץ חייב להגיש דוח שנתי, ולאילו שנות מס?

אין הנחיות רשמיות ברורות או פרקטיקה מוסדרת בעניין זה. באופן עקרוני, תושב חוץ שאין לו הכנסה חייבת בישראל אינו מחויב להגיש דוח שנתי, אולם במקרים רבים עשויה לקום מחלוקת באשר למועד ניתוק התושבות או ביטול תושבות.

מבלי להיכנס כמובן לניתוח שאלת מרכז החיים-תשובות או קווים מנחים לשאלה זו ניתן לקשור במספר פרמטרים, וביניהם: האם מתקיימות החזקות המספריות שבהגדרת תושב ישראל בפקודה (מבחן 183 או 425 הימים), האם מדובר במעבר למדינת אמנה, האם המעבר בפועל נעשה במחצית השנה הראשונה או השנייה, האם לנישום יש תיק פעיל המתנהל בפקיד שומה, וכו'.

כאשר מתקיימת אחת מהחזקות המספריות להגדרת תושב ישראל (למשל- היחיד שוהה בישראל מעל 183 ימים בשנת המס), ראוי לעמדתנו להגיש דוח שנתי, משום שנטל ההוכחה לפיו היחיד הינו תושב חוץ למרות קיום החזקה, רובץ על הנישום.

החלטת מיסוי מקיפה בנושא רילוקיישן – עדכון חשוב
מהו מועד ההודעה על מס יציאה? הסבר

מתי נהפוך רשמית לתושבי חוץ? צפה עכשיו בסרטון קצר
מר חיים חיטמן ממשרדנו עונה לשאלות נפוצות (05:45)

ביטול תושבות – עמדת רשות המיסים

עמדתה העקרונית של רשות המסים בנושא זה היא שניתוק התושבות לא נעשה מיד עם המעבר לחו"ל, אלא מדובר בתהליך מתמשך שעשוי לקחת  מספר חודשים, שנה, או אף יותר.

מבלי לדון בעמדה העקרונית האמורה, נציין שני חריגים: האחד, במעבר למדינת אמנה התהליך מתקצר משמעותית (לפחות לצורך יישום האמנה) ולדעתנו ייתכנו בהחלט מקרים בהם הניתוק נעשה במועד המעבר הפיסי (מרבית החלטות המיסוי בנושא זה מצביעות על ניתוק תושבות בתום שנת העזיבה).

החריג השני הוא המבחן שנוסף להגדרת "תושב חוץ" במסגרת תיקון 168 לפקודה, המכונה מבחן "2+2", לפיו אם במהלך שתי שנות מס שהה היחיד בחו"ל 183 ימים לפחות (לעניין אופן ספירת הימים, ראה מבזקנו מספר 522) ובמהלך שתי שנות מס נוספות מרכז חייו מחוץ לישראל, אזי ניתוק התושבות ייקבע ליום המעבר הפיסי (לפי עמדת רשות המסים, ולפי לשון החוק ניתן לטעון שמתחילת שנת המס הראשונה).

לגבי החריג הראשון (מעבר למדינת אמנה), תיתכן טענה לפיה אם הניתוק הוא רק לאור יישום הוראות אמנה, הרי שמדובר במעין פטור המוענק על ידי האמנה ובכדי לדרוש אותו יש לפנות לפקיד השומה (באמצעות הגשת דוח) ולהציף באופן יזום את הטענה בדבר תושבות החוץ.

לגבי החריג השני ("2+2"), הרי שהתקיימותו נעשית בדיעבד לפחות לאחר ארבע שנות מס, כשבתקופה זו עדיין לא ברור אם מתקיים המבחן ומועד הניתוק בהתאם. נציין שרשות המסים הבהירה בחוזר מס הכנסה1/2011 כי בתקופה זו היחיד "יפנה לפקיד השומה במקום מגוריו לשם הסדרת מעמדו כתושב חוץ בהתאם להגדרה", ואנו מניחים שהמלצתה היא למעשה להגיש דוח שנתי.

ניתוק תושבות – לסיכום

לסיכומו של עניין, בעניין של ניתוק תושבות נראה כי בכל מקרה רצוי להגיש דוח שנתי בשנה בה טוען הנישום כי ניתק את תושבותו לצורכי מס, גם אם מועד זה הוא בשנת המעבר. לדעתנו, ככל שמדובר במעבר למדינת אמנה, מספיקה הגשת דוח לשנת המעבר, ובמקרים אחרים, תהינה נסיבות שבהן יוגשו דוחות לשנים נוספות, לפחות עד שיתקיימו או שקרוב לוודאי שיתקיימו הנסיבות במבחן ה-"2+2".

לגבי מי שיש לו תיק פעיל במשרד שומה, ממילא יידרש להגיש דוח ובו מן הסתם יציג את עמדתו. במסגרת הגשת דוח שנתי בנסיבות המתוארות לעיל, יש ליתן ביאור מתאים בדבר טענת הנישום שננקטה ביחס לתושבותו לצורכי מס.

לפרטים נוספים בנושא ניתוק תושבות או ביטול תושבות, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

למידע נוסף בנושא אמנות מס לחץ כאן
האם תושב חוזר ותיק פטור ממס יציאה? לחץ כאן