ביום 13.3.2016 נתפרסם תזכיר חקיקה בנושא חיוב במע"מ של נותני שירותים זרים בתחום הדיגיטאלי והאינטרנטי.
כמופיע בדברי הפתיחה בתזכיר מציינת רשות המיסים כי נושא זה זוכה לדיון בינלאומי נרחב בשנים האחרונות מאחר וקיים קושי רב בגביית מיסים בגין שירותים בתחום הדיגיטאלי הניתנים על ידי ספקים אשר מיקומם מחוץ למדינת המושב של מקבל השירות.
החקיקה המוצעת מיושמת כבר במדינות נוספות ונכללת בהמלצותיה של ועדת ה – BEPS של ארגון ה – .OECD
טרם תאור החקיקה המוצעת והתייחסותנו לגביה, נציין כי הדין הקיים כיום בחוק מע"מ בעניין מתן שרותים, רחב בצורה בלתי סבירה עד כדי שחל האבסורד הידוע בו ישראלי הנוסע לחו"ל ונכנס להסתפר במספרה בלונדון – על פי החוק כיום מכיוון שמדובר בשרות שניתן לתושב ישראל (בכל מקום בעולם), יראוהו כאילו ניתן בישראל, ובשל כך העסקה חבה במע"מ. קרי: הספר הלונדוני צריך לשלם מע"מ לרשויות המס בישראל.
מגוחך? אכן. אך זה החוק. כך גם חלה כבר כיום החבות במע"מ על מרבית העסקאות המתוארות בתזכיר החקיקה, אלא שלאור הכלל: "תפסת מרובה – לא תפסת", מנסה המחוקק כיום לבצע חקיקה ספציפית ממוקדת בנושאים שיפורטו להלן, כך שנותני השרותים הדיגיטליים הזרים, ירשמו, ידווחו וישלמו מע"מ בישראל.
לאור האמור, פורסם תזכיר חקיקה בנושא שעקרונותיו יפורטו להלן:
- ישנה הגדרה רחבה מאוד להגדרת "שירות דיגיטלי":
שרותי תקשורת – לרבות העברת אותות צלילים תמונות וכד', שרותי טלפוניה מכל סוג וגישה לאינטרנט, שידורי טלוויזיה או רדיו.
מתן שרות אלקטרוני – מתן שרותים הניתן ברשת האינטרנט לרבות אספקת מוצרים דיגיטליים לרבות תוכנה, אספקת מוצרי בידור, ספרים, משחקים, מוזיקה, הימורים, תכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.
כמו כן מתן שרותי תיווך בין קונה לספק שרותים, מכר זכות למכור טובין בלתי מוחשיים או שרותים בחנות מקוונת ועוד ועוד. - תושב חוץ לעניין החקיקה המוצעת: למעט תושב חוץ שיש לו עסקים או פעילות בישראל, שאז לפי הוראות סעיף 60 לחוק, הוא חייב ממילא ברישום ובדיווח בישראל, ותיקון החקיקה אינו מכוון אליו כלל.
- אדם פרטי או עוסק שלא במהלך עסקו, תושבי ישראל – הרוכשים "שירות דיגיטאלי" מתושב חוץ, יהיה נותן השירות הזר חייב בתשלום המס. זהו החידוש הממשי העיקרי בכל דבר החקיקה.
- עוסק במהלך עסקו, או מוסד כספי או מלכ"ר במסגרת פעילותם, תושבי ישראל – הרוכשים "שירות דיגיטאלי" מתושב חוץ, יהיו חייבים בעצמם בתשלום המס.
- מועד תשלום המס – יהיה על בסיס מזומן, כלומר, במועד קבלת התמורה.
- תושב חוץ (שאין לו עסקים או פעילות בישראל, כאמור) המספק לתושב ישראל שרות דיגיטאלי או מפעיל חנות מקוונת באמצעותה ניתן שרות דיגיטאלי לתושב ישראל יהיה חייב ברישום במרשם מיוחד, יגיש דיווח וישלם את המס על עסקאותיו באופן ולתקופות שיקבע שר האוצר.
- בתזכיר מוצעת הטלת חבות על תושב החוץ, לשמור תעוד מספק לתקופה של עשר שנים !!. לא זו אף זו: למנהל ניתנת סמכות להוציא לתושב החוץ שומות על פי מיטב השפיטה לתקופה של 10 שנים אחורנית !!
- בשולי החקיקה וכדי לא לאפשר "פרצה", מוצע כי יצומצם סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ כך שעוסק ישראלי הנותן שירות דיגיטלי מחוץ לישראל (לתושבי ישראל) – יהיה חייב במע"מ מלא, זאת בשונה משיעור אפס הניתן לכל סוגי השרותים הניתנים על ידו מחו"ל אף לתושבי ישראל, כיום.
התזכיר המוצע נועד להתמודד עם פעילות בינלאומית עניפה ברשת של ענקי השרותים הבינלאומיים כמו: גוגל, פייסבוק, אמזון וכו'.
על פי המוצע יאלצו גופים אלו להרשם ולשלם מע"מ בישראל על פעילותם מול צרכנים תושבי ישראל. אמנם ישראל קטנה וחלשה מול גופי ענק אלו, וקשה לראות שומות מיטב שפיטה שיוצאו להם שלא לדבר על הליכי גביה ואכיפה, אך יש להניח כי המחוקק מאמין כי משום שתפיסה מיסויית זו מתחילה לשרור בעולם הנאור, ישתפו גופי ענק אלו פעולה עם החוק המוצע, המיישר קו עם חקיקה מקבילה ברחבי אירופה.
נוסיף ונציין כי החקיקה המוצעת תביא למצב בו על עסקאותיו של תושב החוץ, יחול מס עסקאות בישראל, בעוד שאת המס שהוא משלם על תשומותיו הוא אמור לקזז במדינה אחרת. יתכן שבמקרים מסויימים המחוקק יאלץ לבצע התאמות שיפתרו תקלות מיסוי ככל שיווצרו בשל כך.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.
