מבזק מס מספר 658 - 

מיסוי ישראלי  15.9.2016

רווח הון – הפסד בני"ע מירידת שער חליפין בר קיזוז? הלכת מוזס וארקין - 15.9.2016

ביהמ"ש הכריע לראשונה בשאלה, האם הפסד הון שמקורו בשינוי ערך מט"ח בו נקוב נייר ערך הינו בר-קיזוז.
ביום 12 בספטמבר 2016 ניתנה הלכה בביהמ"ש העליון בשלושה ערעורים בעניין מוזס וארקין (ע"א 3555/15 ,3723/15 ,5447/16) (להלן: המערערים).
בשלושת המקרים דובר על מצב בו נישום משקיע בני"ע נסחרים הנקובים במט"ח, הנמכר על ידו מאוחר יותר עת שער המט"ח היה נמוך יותר, מאשר בעת הרכישה. כתוצאה מכך נצמח מרכיב של הפסד הון שמקורו בירידת שער המט"ח, אותו מבקש הנישום לקזז מרווחי הון שנצמחו מאותו הנייר ו/או מני"ע אחרים.
ביהמ"ש מנתח את טענות הצדדים ופסיקות ביהמ"ש המחוזי במקרים דומים לרבות פסה"ד בעניין כלל פינננסים (ראה מבזק מס 559) ובעניין בראל (ע"מ 7486/14) ומונה שלוש גישות לאופן התרת קיזוז הפסד ההון האמור :

  • גישת ביהמ"ש המחוזי: "גישת שני הנכסים" הקובעת שבמכירת ני"ע כאמור נמכרים למעשה שני נכסים שונים – נייר הערך עצמו, והמט"ח בו נקוב ני"ע. הואיל ורווח הון שהיה נצמח, לו היתה עלייה בשער מטבע החוץ (הנכס השני בענייננו) היה פטור ממס, הרי בהתבסס על הרישא בסעיף 92(א)(1) לפקודה הקובע כי ניתן לקזז "סכום הפסד הון שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס", אין לקזז בכל מקרה את הפסד הון שנצמח מירידה בשער המט"ח.
  • גישת המערערים: לפיה הפסד ההון נמדד בערכים נומינליים והינו מיקשה אחת. דהיינו, לא ניתן להפריד בין רכיב ההצמדה למט"ח לבין רכיב העליה או הירידה בשער ני"ע הנקוב במט"ח.
  • גישת פקיד השומה, אותה אימץ בית המשפט העליון בפס"ד זה – היא "גישת שני הרכיבים" (בנכס אחד !!!), לפיה ניתן לבודד את רכיב שינוי שע"ח ולמדוד אותו כ"סכום אינפלציוני", קרי סכום השינוי בשער החליפין. ואולם, ככל שנוצר הפסד מירידת שע"ח הוא אינו בר קיזוז, כנ"ל.
    ביהמ"ש העליון העדיף לפרש באופן דווקני תוך היצמדות ללשון ההגדרות שבפקודת מס הכנסה כשהוא מתייחס לשינוי בשע"ח כמו לשינוי במדד (לעניין הגדרת "מדד" בסעיף 88) ומחשב את רווח ההון בהתאם למנגנון הדו-שלבי המוכר לנו:
    בשלב ראשון, חישוב של הפסד ההון (במקרה של רווח הון, ראה בהמשך) בערכים נומינליים, ו"בשלב השני יש "לבודד" את סכום הפסד ההון שאילו היה רווח היה חייב במס, כאשר רק סכום זה יותר בקיזוז" (הדגשה לא במקור) .

לצורך יישום אופן חישוב גישת שני הרכיבים ביהמ"ש העליון מביא, בין היתר, כמה דוגמאות מספריות:
דוגמא מס' 5:
רכישת ני"ע ב-100 $ בשע"ח 5 ₪ לדולר = 500 ₪. מכירת ני"ע ב- 50 $ בשע"ח של 3 ₪ לדולר = 150 ₪. תחילה יש לחשב את הפסד ההון הנומינלי בסך 500-150=350 ₪. מכיוון שיתרת המחיר המקורי המתואם 300 ₪ (100 $ לפי שע"ח 3) נמוכה מיתרת המחיר המקורי 500 ₪, הרי שאין סכום אינפלציוני. הואיל ובתוך הפסד ההון הנומינלי מגולם למעשה הפסד הון מירידת שע"ח בסך 200 ₪ שאילו היה רווח הון היה פטור ממס, אזי אין להכיר בהפסד הון זה. קרי, הפסד ההון שיותר בקיזוז בדוגמה זו הינו בסך 150 ₪ בלבד.
יצויין כי התוצאה הסופית במקרה זה זהה לתוצאה שהיתה מתקבלת לפי גישת שני הנכסים.
דוגמה מס' 4:
ממחישה את ההבדל בין גישת שני הרכיבים לעומת גישת שני הנכסים:
רכישת ני"ע ב-$100 בשע"ח 5 ₪ לדולר = 500 ₪. מכירת ני"ע ב-$200 בשע"ח של 3 ₪ לדולר = 600 ₪. רווח ההון הנומינלי = 100 ₪. מכיוון שיתרת המחיר המקורי המתואם בסך 300 ₪ נמוכה מיתרת המחיר המקורי בסך 500 ₪ אין סכום אינפלציוני, על כן, רווח ההון כולו ריאלי.
למעשה, רווח ההון הנומינלי מגלם בתוכו למעשה התרת קיזוז הפסד הון (בגובה ההפרש – 200 ש"ח) כתוצאה מירידת שע"ח, ובגישת שני הנכסים רווח ההון הריאלי המחושב היה צריך להיות 300 ₪, ממנו – לא ניתן היה לקזז את הפסד ההון שנצמח כתוצאה מירידת שע"ח (בסך 200 ש"ח) כאמור לעיל !!
על אף האמור – גישת ביהמ"ש שנקבעה להלכה (ולא כ"הקלה" שהעניק פשמ"ג לנישומים כפי שקבע השופט אלטוביה בעניין מוזס) הינה כי רווח ההון החייב במס במקרה כזה הינו 100 ₪ בלבד, ולא יווסף לו סכום "ביטול" הפסד ההון מירידת השער כמחושב לעייל.
לסיכומו של דבר וככלל אצבע, ההלכה שיוצאת מפיו של ביהמ"ש העליון, בעניין נייר ערך, הינה כך:
בעסקה שהסתיימה ברווח הון כולל – לא ינוטרל הפסד הון שנצמח מירידת שער המטבע.
בעסקה שהסתיימה בהפסד הון כולל – יש לנטרל את חלק הפסד ההון שנצמח מירידת שער המטבע.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה