ביום 21.12.2016 אשרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016.
במסגרת החקיקה החדשה, לאחר דיונים רבים עם הלשכות (ראו מבזקנו מס' 656 מיום 1/9/2016), הוסף לפקודה סעיף 3(ט1), במטרה למנוע אפשרות למשיכת רווחים מחברה, ע"י בעל מניות מהותי (או קרובו) ללא מיסוי, מעבר לתשלום מס חברות.
כל זאת, תוך ביצוע משיכות פרטיות במסווה של הלוואות, שבסופו של דבר "מתגלגלות" ולא חוזרות לחברה, או לחילופין, להפיק הנאה משימוש אישי בנכסים הנרכשים באמצעות עודפי החברה.
"משיכה מחברה" – משיכה של כספים או העמדת "נכס" (דירה, חפצי אומנות ותכשיטים, כלי שיט או טיס, ונכסים אחרים שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים) של חברה לשימוש פרטי של בעל מניות מהותי או קרובו.
"משיכה של כספים" – ע"י בעל מניות מהותי/קרובו, לרבות, מזומן, ני"ע, הלוואה וכל ערובה או ערבות שהעמידה החברה לטובתו, ובלבד שעולה על 100,000 ₪.
"מועד החיוב" במשיכת כספים יהיה בתום השנה העוקבת למשיכה, ובשימוש אישי בנכסי החברה – בתום שנת השימוש הראשונה ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס לשימוש חברה.
במועד זה יחול החיוב במס על בעל המניות מהותי בגין ה"משיכה מחברה", לפי המדרג ובסדר הבא:
1. אם יש רווחים לחלוקה בחברה, לפי דיני החברות, ולפי חלקו בה – כדיבידנד.
2. אם אין רווחים לחלוקה:

• אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – כשכר עבודה.
• אם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד – הכנסות מעסק / משלח יד.

במשיכה כספית – סכום המשיכה יחשב כהכנסה עפ"י סיווג כאמור לעיל, בתום השנה העוקבת למשיכה כאשר עד "מועד החיוב" יחולו הוראות סעיף 3(ט) לפקודה.
סכומים שנמשכו מהחברה, הושבו לה לפני תום שנת המס ונמשכו בשנית בתוך שנתיים- יחשבו כאילו לא הושבו מעולם.

בשימוש אישי בנכס – תחשב כהכנסה:

• בתום שנת השימוש האישי הראשונה – עלות הנכס, בניכוי יתרת זכות של בעל המניות, ו"בדירה" – גם בניכוי משכנתא מתאגיד בנקאי. הסכום נטו יחשב כהכנסת בעל המניות המהותי. עם זאת, עד "מועד החיוב", יחול חיוב הכנסה רעיונית (בשיעור מס שולי) בגובה מחיר השוק של השימוש בנכס או בשיעור ריבית 3(ט) מעלות הנכס, כגבוה, והכל בניכוי סכומים ששילם בעל המניות לחברה בגין השימוש בנכס.
• גם בשנות המס הבאות, ככל שימשיך השימוש האישי בנכס – תחול חבות במס על פי הגבוה שבין שווי השוק של השימוש בנכס או השיעור שנקבע בסעיף 3(ט)(1) כשהוא מוכפל בעלות הנכס, לפי הגבוה – בניכוי שווי ששילם.

בנושא הלוואות בין-חברתיות נקבע, כי הלוואה שנתנה חברה אחת לחברה אחרת (שאיננה "ישות שקופה") לתכלית כלכלית, לא תחשב כמשיכה.
כמו-כן, נקבעו הוראות אנטי-תכנוניות לגבי כספים/נכסים שהושבו לחברה לפני תום שנה ("מועד החיוב") ונמשכו מחדש לאחר תקופה מסוימת.

הוראות מעבר:
יתרות משיכה כספית – הקיימות במאזני החברה ליום 31.12.2016 – בתנאי שיוחזרו לחברה עד 31.12.2017, לא יחול עליהן סעיף 3(ט1) לפקודה. על יתרות משיכה שיוחזרו לחברה יחולו הוראות אלה:

• על יתרות חובה "ותיקות" שנוצרו לפני 1.1.2013 – יחול הדין הקיים לפני כניסתו לתוקף של חוק זה. (קרי, חשיפה לשומת ניכויים כדיבידנד/שכר, גם על פי הדין הקיים כיום).
• על יתרות חובה "חדשות" – שנוצרו מיום 1.1.2013 ואילך יחול סעיף 3(ט) בלבד.

לגבי נכס מסוג "דירה" בבעלות חברה העומדת בעיקר לשימושו הפרטי של "בעל המניות המהותי" יחולו אחת אחת מהחלופות הבאות, לפי בחירתו של בעל המניות המהותי:

• אם הדירה תוחזר לשימוש החברה עד תום 31.12.2018, לא יחול חיוב במס לפי סעיף 3(ט1) (דיבידנד/שכר/עסק), אך עד מועד ההשבה יחול מס שולי על שווי השוק של שימוש או ריבית 3(ט) על עלות הדירה, כגבוה (הכל בניכוי תשלומים ששילם בגין שווי השימוש).
• אם יבחר הנישום להמשיך להשתמש בדירה כאמור – יחולו הוראות סעיף 3(ט1), אולם מועד החיוב יידחה ליום 31.12.2018.
• אם יבחר בעל המניות המהותי להעביר לבעלותו את הדירה מהחברה עד 31.12.2018 תזקף לו הכנסה עפ"י סעיף 3(ט1) [דיבידנד/שכ"ע/עסק- משלח-יד] בגובה יתרת שווי רכישת הדירה בידי החברה, בניכוי יתרת הלוואה בנקאית (שכנגדה שיעבוד קבוע, לפחות 3 שנים, של הדירה) ככל שניטלה כזו. (בהוראת המעבר בניגוד להוראת הקבע, הושמט עניין ניכוי יתרת הזכות ככל שעומדת לטובת בעל המניות המהותי).
  במקרה זה, ביום העברה לא יחול מס שבח על החברה ולא מס רכישה על בעל המניות המהותי.
  לעניין מיסוי מכירת הדירה בידי הנישום בעתיד יכנס בעל המניות לנעלי החברה לעניין "שווי" ו"יום רכישה", והשבח הריאלי יחויב במס באופן ליניארי – מס שולי עד יום העברה, והוני לאחר מכן, ללא אפשרות לקבלת פטור דירת מגורים מזכה יחידה.
• עם זאת, אם יבחר הנישום לשלם את המס על השבח שנצמח ביום העברת הדירה מהחברה אליו, ראשית, תיזקף לו הכנסה עפ"י סעיף 3(ט1) לפקודה כאמור לעיל, לא יחול מס רכישה,
  ומס השבח יחויב וישולם אצל הנישום (ולא החברה!!!) בשיעור מס שולי הגבוה ביותר. במכירה עתידית של הדירה ע"י הנישום, יבוצע ""step up לשווי הרכישה אצל הנישום לצורך חישוב השבח ואף תינתן האפשרות להחיל "פטור דירה מגורים מזכה יחידה".

הערה ותשומת לב:
הגדרת "דירה" בהצעה מפנה להגדרת "דירה" בחוק המכר (דירות) המהווה הגדרה רחבה יותר מהגדרת "דירת מגורים" שבחוק מסמ"ק, כדלקמן: "דירה" – חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;
מכאן כי ההצעה תחול על שימוש פרטי של בעל מניות מהותי גם על דירות נופש, מחסנים, משרדים כאמור לעיל – והכל, בין אם הינן בארץ ובין אם הינן בחו"ל.

הוראת מעבר זו מחייבת כל בעל מניות מהותי וכל חברה המחזיקה בנכסים כאמור המשמשים בעיקר לשימוש פרטי של בעל מניות מהותי בחברה או קרובו, לבחון בימים אלו לבצע בחינה כוללת של כדאיות הבחירה באחת החלופות בהתחשב בעלות המנכס, שווי הנכס, מועד רכישתו, קיומם של הפסדים הוניים לקיזוז ועוד. אין ספק שהערכות מראש לבחירת חלופה תוביל לקבלת החלטה נבונה, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, רו"ח אייל כרמי ורו"ח רונית בר, ממשרדנו.