לפני כשנה פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מספר 223, התשע"ו (להלן: התיקון), (ראה התייחסות ראשונה לתיקון במבזקנו מספר 640), במסגרתו חוקק סעיף 131(5ה) לפקודה (להלן: "הסעיף") הקובע כי אם יחיד טוען שאינו תושב ישראל אך חלה עליו "חזקת הימים", יהיה חייב בהגשת דיווח מפורט (להלן: "דוח מפורט"), בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו כי אינו תושב ישראל, ואליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (תחולת התיקון מיום 1.1.2016).
התיקון חל אפוא, על יחיד ששהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס או 30 יום או יותר כשבאותה שנה ביחד עם השנתיים שקדמו לה שהה 425 ימים או יותר בישראל, והוא טוען שהוא ניתק תושבותו לצרכי מס ואינו חייב בהגשת דוחות מס בישראל.
למעשה, התיקון עשוי לחול גם על תושבי ישראל שעזבו את ישראל ועברו למדינה אחרת אף לפני שנת 2016 – נמחיש זאת בדוגמא המספרית הבאה:
ניר עזב את ישראל ועבר לגור בארה"ב בחודש אפריל 2015. מספר הימים בהם שהה ניר בישראל הם:
2014 – 300, 2015 – 100, 2016 – 40, 2017 – 185.
תחולת התיקון כאמור לעיל היא מיום 1.1.2016 ולכן נבדוק את הנתונים משנה זו. בשנת 2016 מתקיימת חזקת ה – 425 ימים בישראל ולכן התיקון יחול על ניר והוא ידרש להגיש את הדוח המפורט לשנת 2016. בשנת 2017 שהה ניר מעל ל – 183 יום בישראל ולכן הוא יידרש להגיש את הדוח המפורט גם על שנה זו. יש לציין כי בהגדרת תושב ישראל בסעיף 1 לפקודה מצוין "יום" – לרבות חלק מיום כלומר חלק מיום נספר כיום מלא בישראל ולאחרונה אף אימץ זאת בית המשפט העליון בפס"ד פלוני ע"א 3328/15 (לעניין זה ראה מבזקנו מספר 681 ו – 682) באומרו כי החשבת חלקו של היום ל"יום" לעניין הפקודה, היא פיקציה משפטית כדי להשיג תוצאה משפטית רצויה ובין היתר למנוע מחלוקות.
לא ברור מתי ואם תפרסם רשות המיסים טופס מיוחד למטרת הגשת הדוח המפורט הכולל כאמור לפי לשון הסעיף "דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה…". חשוב לציין כי הגשת הדוח המפורט אינה פוטרת את היחיד מהגשת דוח מס שנתי כתושב חוץ בהתאם להוראות סעיף 131(א)(4) לפקודה, זאת במידה והייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס אשר הופקה או נצמחה בישראל, ממנה לא נוכה מלוא המס, לאור סעיף 5 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.
נציין, כי לפני התיקון יחידים שעזבו את ישראל ולא היו מחויבים להגיש דוח מס שנתי, יכלו למעשה לא לדווח לרשויות המס על עצם הגירתם מישראל ולדחות את כל סוגיית הניתוק עד לחזרתם לארץ אם בכלל. הגשת דוח מפורט, בעקבות התיקון, תציף את שאלת התושבות גם בשנים לאחר העזיבה ותיתן מידע חשוב לרשויות המס לרבות לעניין סעיף 100א לפקודה "מס יציאה". לאור זאת, במידה וחלה "חזקת הימים" ועולה טענה מצד היחיד של ניתוק תושבות, יש לבחון היכן מצויות מרבית הזיקות של היחיד ולדווח בהתאם בצורה נכונה ומקצועית.
נוסיף, כי הגשת הדוח המפורט בצורה נכונה, תבסס את הטענה לניתוק התושבות ואף תזרים לרשויות הצהרה לגבי יום הניתוק. אי הגשת הדוח המפורט בזמן או הגשתו בצורה לא נכונה עלולה לגרום לדחיית יום הניתוק ע"י רשויות המס.
אי הגשת הדוח המפורט כלל, תשאיר את מעמד היחיד כ"תושב ישראל" קרי במקרים מסוימים תיצור חבות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסות מחוץ לישראל כ"תושב ישראל" ואף עלולה להצמיח חשיפה פלילית על אי הדיווח.
לסיכום, עד התיקון יחידים שבצעו עיתוק תושבות (רילוקיישן), נותרו במקרים מסוימים מתחת לרדאר של רשויות המס בישראל. מהתיקון, נדרשת הצהרה לרשויות בצורת דוח מפורט.
לאור האמור לעיל מומלץ להגיע לצוות משרדנו לקבלת ייעוץ טרם נקיטת עמדה בנושא האמור וזאת לשם טיפול אופטימלי בשאלת התושבות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.
