מבזק מס מספר 714 - 

מיסוי בינלאומי  28.12.2017

החלטת מיסוי מקיפה בעניין עובדי רילוקיישן - 28.12.2017

בחודש שעבר פורסמה החלטת מיסוי מספר 2519/17 בעניין מועד ניתוק תושבות ישראלית לעובדים היוצאים לעבוד באחת מחברות הקבוצה בחו"ל ("עובדי רילוקיישן"), החלטה המסדירה את התנאים לקביעת מועד ניתוק תושבות במקרים שונים, את הסדר המס החל ואת כל הפרוצדורה הכרוכה בכך. החלטה זו מחליפה למעשה את החלטת מיסוי מספר 5237/14 שעסקה בנושא דומה. החלטת המיסוי מתפרסת על פני 12 עמודים ומטבע הדברים, נעסוק בנושאים בודדים העולים מתוך ההחלטה.
ראשית, לא כ"כ ברור מתוך ההחלטה האם מדובר בהסדר ניכוי במקור לחברה השולחת, כפי שמשתמע מסעיף 3.2 להחלטה, או שמדובר בהסדר מהותי של קביעת מועד ניתוק תושבות לעובד, כפי שמתפרש מסעיף 4.6 להחלטה. ממכלול הדברים, נראה כי החלטה זו חלה כהסדר תושבות מהותי ביחס לעובדים שחתמו על תחולתה לגביהם. ייתכן שלאור הדרישות המקיפות מהעובדים בתקופת רילוקיישן, לרבות השלכות של הפרת החלטת המיסוי (ראה להלן), העצה הידידותית שניתן היה לתת לעובד כאמור, היא לא לחתום על החלטת המיסוי ולהסתפק בהגשת דוח שנתי עם נקיטת עמדה ביחס למעמד התושבות.
החלטת המיסוי דנה, ככלל, רק בעובדים שעברו למדינת אמנה, תוך שהם מחויבים להצטייד באישור תושבות זרה (ולהגיש דוחות באותה מדינה, ככל שקיימת חובה כאמור). כמו כן, נדרשת תקופת שהייה בחו"ל של 3 שנים לפחות ביחס לעובד עצמו ותקופת שהייה בת 30 חודשים לפחות ביחס לבני המשפחה. מועד הניתוק במקרים השונים יהא המאוחר מבין המועדים כדלקמן:

 

בכל הנוגע למועד החזרה, נקבע, שלא באופן שוויוני לאופן קביעת יום הניתוק, כי עובד ייחשב כמי שחזר לישראל לפי המוקדם מחזרת מי מבני המשפחה (בן/בת זוג וילדים קטינים). בהקשר לכך צוין כי חזרת ילד לצורך שירות צבאי או לימודים במוסד אקדמי לא תיחשב לחזרתו של העובד.
לצורך הגדרת העובד כתושב חוץ (לצורכי הניכוי במקור ממשכורת בלבד) נדרשים תנאים מצטברים שצריכים להתקיים משך כל תקופת החוץ, בהם שהייה של עד 75 ימים בשנה בישראל של העובד ועד 85 ימים בשנה של בני המשפחה, רישום ילדים קטנים למוסדות חינוכיים וכו'.
הסדר המס קובע תושבות חוץ לעובד לצורכי מיסוי השכר השוטף החל מיום הניתוק ועד ליום החזרה ומשכך אין לנכות מס ממשכורתו באותה תקופה. לגבי תקופת העבודה בחו"ל שעד יום הניתוק (קרי – תקופה בה נחשב העובד כתושב ישראל המפיק הכנסותיו בחו"ל) נקבע שיש לנכות מס במקור, ואולם, לא נקבע כי המס הזר ששולם בחו"ל יינתן כזיכוי מהמס הישראלי כבר במועד הניכוי במקור. יצוין כי לכאורה, בכל הנוגע לעובד המועסק על ידי חברה זרה בקבוצה, ממילא לא אמורה לחול חובת ניכוי מס בשל השכר על ידי החברה הישראלית בקבוצה, והחלטת המיסוי דווקא מטילה חובה כאמור על החברה הישראלית.

לדעתנו אין להסיק מכך ביחס לחובת ניכוי חוקית כללית של חברה ישראלית שעובדים שלה עברו לעבוד בחברות זרות בקבוצה.
פרק שלם בהחלטה מתייחס לחובותיו של העובד במסגרת ההחלטה ולסנקציה בשל הפרה, כך למשל – אם העובד לא יצרף למשל לדוח השנתי (שהוא מחויב בהגשתו עפ"י ההחלטה) נספח שהוא אמור לחתום עליו, או אישור תושבות זרה, יראו אותו כמי שלא הגיש דוח (יצוין כי במקרים רגילים הגשת דוח על ידי יחיד ממילא אינה מחייבת גם הגשת כל המסמכים האמורים) וכמי שהפר את החלטת המיסוי.
במקרה של הפרה כאמור (שיכולה לנבוע מעוד סיבות), נקבע כי העובד מחויב להגיש או לתקן את דוחותיו השנתיים ביחס לכל תקופת השהייה בחו"ל כך שייחשב כתושב ישראל בכל אותה תקופה וישלם את הפרשי המס!
לדעתנו, להתחייבות כזו אין תוקף חוקי וכל מקרה אמור להיות נדון בהתאם לנסיבותיו העובדתיות וההלכות שנקבעו בפסיקה בנושא.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולשאר חבריה המחלקה למיסוי בינלאומי, ממשרדנו.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

סניף חיפה והצפון - מחלקת מיסוי ישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה