מבזק מס מספר 722 - 

ביטוח לאומי  22.2.2018

נדחתה תביעה לקצבת אזרח ותיק עקב היעדר תושבות בתקופה שקדמה ליום הזכאות לקצבה - 22.2.2018

ביום 9 בפברואר 2018 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 47964-06-16) את תביעתה של סול זיתוני (להלן: "המבוטחת") לקבלת קצבת אזרח ותיק (זקנה) מהטעם שביום בו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") המבוטחת לא היתה תושבת ישראל.

רקע חוקי

  • תנאי הזכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק כוללים, בין היתר:צבירת תקופת אכשרה כקבוע בחוק.

  • לפני מועד הזכאות לקצבת אזרח ותיק, המבוטח היה תושב ישראל, או שהוא התגורר במדינה החתומה על אמנה לביטחון סוציאלי עם ישראל.

  • קבלת קצבה בארצות הברית:

    מכוח הסכם ידידות וספנות עם ארה"ב, מי שהחל לקבל קצבת אזרח ותיק בישראל כתושב ישראל ויצא לארה"ב, תשולם לו הקצבה בכל זמן שהותו שם, בכפוף להודעה על כתובת המגורים בארה"ב והגשת אישור חיים מידי שנה.

תמצית עובדתית

  • המבוטחת ילידת 1953 נשואה ואם לשלושה ילדים. בשנת 1989 עברה להתגורר בארה"ב בעקבות פרישת בעלה מצה"ל לאחר 22 שנות שירות, ולאור התחלת עבודתו בחברת בת בארה"ב, של חברה ישראלית מוכרת

  •  בשנת 2012, לאחר פרישת בעלה מעבודתו, שבו המבוטחת ומשפחתה ארצה. עם חזרתם רכשה המשפחה בית ברחובות, רכב, מוצרי חשמל וריהוט ואף קיבלו שירותים רפואיים באמצעות קופת חולים. לאחר תקופה (קצרה ככל הנראה) מכרו את ביתם ברחובות

  • שני בניה חזרו להתגורר בארה"ב ואילו ביתה מתגוררת בקיבוץ בצפון הארץ. היא ובעלה נעדרו מהארץ מרבית הזמן וכשהיו בישראל, התגוררו ביחידת דיור הצמודה לבית ביתם שבקיבוץ.

    משהגיעה המבוטחת לגיל פרישה (62) בשנת 2015, הגישה תביעה לקבלת קצבת אזרח ותיק ונדחתה על ידי המל"ל בטענה כי אינה תושבת ישראל.

    על כך הגישה תביעה לביה"ד.

טיעוני המבוטחת

  •  היא ילידת הארץ. בתה, הוריה, אחיה ומשפחתה מתגוררים בארץ

  • במהלך שהותה בארה"ב היתה "קשורה לישראל" והבעל המשיך לשלם את דמי הביטוח (הובהר במסגרת טיעוני המל"ל כי הם הוחזרו לו).

  • לבני הזוג חשבון בנק וחסכונות בארץ.

  • בשנת 2012 רכשו בארץ בית ורכשו ציוד וריהוט נוסף על הריהוט שהביאו מחו"ל, ושילמו פדיון תקופת המתנה לקבלת שירותי בריאות.

  • בחודש יוני 2015 הגישה תביעה לקצבת זקנה ונאלצה לשוב לארה"ב בחודש יולי 2015, לטענתה, "לאור תאונת דרכים אשר ארעה לבניה".

  • לטענתה היא עומדת במבחן האובייקטיבי וגם במבחן הסובייקטיבי שעה שהיא רואה במדינת ישראל את מרכז חייה "ובחרה היא להזדקן בה עם בעלה…".

טיעוני המל"ל

  • התנהלות המבוטחת מלמדת כי שהייתה בישראל הינה ארעית וזמנית לצורך ביקור בני משפחתה ומדינת ישראל אינה מרכז חיים.

  • דירתה בניו-יורק נמכרה והיא רכשה לבנה דירה בלאס וגאס בו היא גרה בפועל יחד עם בעלה ובנה, וכשהם בארץ, מתגוררת ביחידת דיור אצל ביתה בקיבוץ.

  •  המבוטחת שבה ארצה בשנת 2012 ושהתה בישראל תקופות קצרות. מרבית התקופה שהתה בחו"ל עם כניסות קצרות טווח לישראל ויציאה שוב לחו"ל. לא מדובר, לדעת המל"ל, ביציאה לצרכי ביקור משפחה או טיולים אלא שהות ממושכת בארה"ב.

  •  ניהול חשבון בנק בישראל, אינו ראיה לתושבות, מה גם שהיה להם חשבון בישראל כל תקופת שהייתם בחו"ל. גם בעלות על רכב בישראל אינה מעידה על תושבות וגם תשלומי הביטוח הלאומי אינם מעניקים מעמד של תושבות או זכאות לקצבה אשר אינה קיימת על פי חוק.

  • לא הוכחה טענתה כי שהתה בחו"ל לצרכי טיפול בבניה ובכלל נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטל על הטוען לקיומו.

דיון והחלטה

  • ביה"ד נשען על הלכות ביה"ד הארצי (עלאן אינאס, ג'אן טייץ ועוד) לפיהן "נטל ההוכחה בשאלת תושבות לצורך קבלת גמלה מן המוסד, צריך להיקבע על פי המצב עובר לתקופה הנתבעת הרלבנטית. כלומר, אם לפני התקופה הרלבנטית היה התובע תושב ישראל, הרי שחובת ההוכחה תוטל על כתפי המוסד להראות כי העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית; אולם, במקרה שבו לפני התקופה הרלבנטית לא היה התובע תושב ישראל, עליו יוטל נטל ההוכחה להראות כי שב להתגורר בתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית".

  •  בהתאם להלכה הפסוקה, בחינת התושבות תבוצע עפ"י "מבחן מירב הזיקות הכורך בחובו בחינת זיקות שונות כאשר אחת מבין הזיקות הנבחנות הינה מקום מגורי המבוטח" (הלכת רחמיאן – המל"ל) וזאת מאחר ומקום המגורים של המבוטח מצביע על זיקה מרכזית ומשמעותית בבחינת מרכז חייו של המבוטח.

  •  גם בעת בחינת תושבות לעניין קצבת זקנה, שהיא מוגמשת מהרגיל, עדיין נדרשת זיקה מהותית וקבועה לישראל ויש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות.

  •  בענייננו, מדובר בבני זוג שגרו שנים רבות בישראל אך בשל החלטה אישית המבוססת על שיקולים אישיים כלכליים בחרו להתגורר בארה"ב משנת 1989 בעקבות פרישת הבעל מצה"ל וקבלת עבודה בחו"ל. לא הוצגה כל ראייה ממשית לבחירת המבוטחת לשהות בארה"ב תקופות ארוכות.

  •  ביקורי המבוטחת בישראל היו ארעיים וזמניים: משנת 2012-2017 שהתה רק כ-28% מהשנה בישראל, ובתקופות אלו התגוררה (עם בעלה) ביחידת דיור בחצר ביתה של הבת, מגורים המצביעים על זמניות, וכך גם עולה מדברי המבוטחת בעדותה.

  •  מעדותה עולה כי מכרו את דירתם בארה"ב, קנו על שם בנם דירה אחרת בארה"ב ומתגוררים בה יחד עמו בעת שהותם בארה"ב.

  •  עולה כי לבני הזוג אין נכסים בארץ למעט רכב וחשבון בנק שהיה קיים גם בתקופת שהותם בארה"ב.

במכלול העובדות, תקופות השהיה וההיעדרות מן הארץ, הנכסים בארץ ובחו"ל, והיעדר מעורבות או כל פעילות בישראל, נקבע כי לא הורם נטל התושבות המוטל עליה, והתביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה