מבזק מס מספר 724 - 

מיסוי ישראלי  8.3.2018

מע"מ – סעיף 19(ב) לחוק מע"מ חל על רווחים של "עוסק" ממכירת ני"ע לטובת עצמו? - 8.3.2018

ביום 25.2.2018 ניתן פס"ד בעניין חב' טריידומטיקס בע"מ (להלן: החברה) (ע"מ 14338-02-15) בעניין חיוב פעילותה במע"מ של ממסחר ני"ע בשוק ההון (להלן: הכנסות ממסחר) והכנסותיה מתגמול בגין "עשיית שוק" מהבורסה לניירות ערך בת"א (להלן : הכנסות מתגמול).
סעיף 19(ב) לחק מע"מ קובע כי "עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים… יראו את המכירה או קבלת הפירעון או הפדיון כשרות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם".

להלן עקרי העובדות בפסק
החברה פיתחה תוכנה לשימוש בשוקי ההון. התוכנה נועדה לסייע בביצוע עסקאות בתדירות גבוהה ובניהול וגידור סיכוני מסחר. לפני שמוצר התוכנה שווק ונמכר ללקוחות, החברה מונתה כ"עושה שוק" בבורסה לניירות ערך בת"א, תוך שימוש בתוכנה שפיתחה. עושה שוק הוא ספק נזילות הממלא תפקיד של מתווך פיננסי, אשר בזכות הפקודות שהוא מזרים לשוק, נסגרים הפערים בין הקונים למוכרים ומספר העסקאות גדל.
בין השנים 2009-2013 (להלן: השנים שבנדון) נוצרו לחברה רווחים הן מהכנסות ממסחר והן מהכנסות מתגמול. רק בשנת 2015 החל המוצר עצמו להמכר. רווחי החברה בשנים הנדונות היו כמה מליוני ₪ לשנה. מחזורי הפעילות היו מאות מליונים עד מיליארדי ₪ בשנה. מובן כי מרביתם כפעילותה כעושה שוק.

מנהל מע"מ
מנהל מע"מ טען לחיוב במע"מ על רווחיה של החברה בשנים שבנדון (לא על מחזור הכנסותיה) וחייב אותה בכ -2.5 מיליון ₪ מס על הקרן, על פי הוראות סעיף 19(ב) לחוק מע"מ. מנהל מע"מ טען, כי מעצם היותה של החברה כ"עושה שוק" היא נחשבת למתווך, ולכן היא חייבת במס ערך מוסף על רווחיה מהמסחר בני"ע.
יצויין וביהמ"ש טורח להדגיש כי מנהל מע"מ איננו טוען, ואף לא לחילופין, כי החברה הייתה "מוסד כספי" בתקופה הנדונה.

טענות החברה
החברה טענה כי סעיף 19(ב) לחוק חל רק על אדם שממלא תפקיד "תיווך" ולא על מי שפועל בחשבון הנוסטרו שלו בלבד וכי שוק ההון אינה עיסוקה העיקרי של החברה ונכונותה לשמש כ"עושה שוק" נבע אך ורק מהצורך המסחרי להוכיח את מוצר התוכנה שלה.

החלטת בית המשפט
ביהמ"ש מפריד בין הכנסות החברה ממסחר להכנסותיה מתגמול כשהוא מעיר כי התגמול ששולם לחברה ע"י הבורסה לניירות ערך בת"א עשוי להתחייב במע"מ ללא כל פניה להוראות סעיף 19(ב) הואיל ומדובר בשרות של ממש, הניתן לבורסה, ואפשר להטיל עליו מס לפי סעיף 2 לחוק וזאת חרף הוצאתם של ניירות ערך מהמונח "נכס".
לעניין ההכנסות ממסחר, ביהמ"ש דוחה את טענות החברה וקובע, כי אף אם סעיף 19(ב) לחוק לא חל על "שחקני נוסטרו" רגילים, אין להוציא מתחולת הסעיף את "עושי שוק" הרוכשים ומוכרים ניירות ערך אמנם בשם עצמם אך מתוך מטרה להגביר את נזילות ורציפות המסחר עבור אחרים.
בנוסף ניתן לומר כי החברה פעלה בבורסה באופן עסקי וזאת עקב היקף הפעילות הגדול וכמות עסקאות גדולה פעילות עם סיכון כספי רב, מימון זר והכל באמצעות הפעלת התוכנה שפיתחה שהיא כלי שאיננו מאפיין משקיע פרטי ומהווה למעשה מנגנון עסקי מובהק המראה על בקיאות או מיומנות בשוק ההון. החברה פעלה איפוא כמתווך פיננסי ופעילותה הייתה בעלת סימנים עסקיים מובהקים.
הערעור נדחה.

הארות ותובנות:
חשוב מאוד לציין כי ביהמ"ש משאיר בצריך עיון את שאר העוסקים הפועלים בני"ע בנוסטרו:
"ייתכן שהמערערת צודקת כי סעיף 19(ב) לחוק לא נחקק על מנת להטיל מס על מי שמשקיע את כספו בבורסה בתקווה להשיא רווחים נאים – אפילו עם הפעילות מגיעה לממדים גדולים. אינני נדרש להביע עמדה בסוגייה זו והכרעה בה איננה נחוצה כאן".
בעניין 19(ב): ביהמ"ש מציג את חוסר הנחת שלו מסעיף 19(ב) והשלכותיו ובכותרת הפסקה המנתחת את מהותו כתב ביהמ"ש: "נפלאות סעיף 19(ב) לחוק".
בסיכום הסוגיה העיונית, ולמרות שבית משפט הכריע במקרה דנן, הוא מבקר את המחוקק באומרו כי חוסר הבהירות בטיפול החוק בשוק ההון הינו מיותר ואיננו ראוי. הוצאת ניירות ערך מגדר "נכס", מסלול סעיף 19(ב) וסיווג פעילות כמוסד כספי הן שלוש אפשרויות שבחוק שקשה לשייך אליהם מקרים קונקרטיים. בית המשפט מוסיף "אי הבהירות נמשכת עשרות שנים ואין כל סיבה להנחיל את החקיקה הקיימת, על סתירותיה ותעלומותיה, לדורות נוספים של פרשנים". וכן "דרוש שינוי חקיקה אשר יסדיר את העניין".

לפרטים ניתן לפנות לפנות לרו"ח אייל כרמי ורו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

סניף חיפה והצפון - מחלקת מיסוי ישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה