מבזק מס מספר 730 - 

ביטוח לאומי  25.4.2018

הסדר חוב בפיגור למל"ל מזכה בתשלום גמלאות מיום ההסדר - 25.4.2018

ביום 26 במרץ 2018 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 57149-05-15) את תביעתו של יוסף לוי (להלן: "המבוטח") וקבע כי הזכאות לקצבת אזרח ותיק (זקנה) תשולם לו רק מיום עריכת הסדר התשלומים שביצע ולא מהיום שהגיע לגיל פרישה.

רקע חוקי
סעיף 366 לחוק דן במקרים בהם פיגור בדמי ביטוח מפחית או שולל את רוב הגמלאות שמשולמות ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"):

  • פיגור בדמי ביטוח שאינו עולה על 12 חודשים אינו פוגע כלל בגמלה.

  • בפיגור מעל 12 חודשים שאינו עולה על 18 חודשי פיגור – תופחת הגמלה ברבע.

  • בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תופחת הגמלה בחצי.

  • בפיגור העולה על 36 חודשים – תישלל הגמלה במלואה.

  • למי שמבוטח תקופה העולה על עשר שנים תוארך התקופה עד 60 חודשים, כמפורט בסעיף.

  • לעניין זה לא יראו בחוב של עד 15% מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2018 – כ-1,500 ₪), כפיגור בדמי ביטוח, וגם לא בחוב שמועד תשלומו חל בתוך 90 ימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה.

  • מסעיף 368 לחוק עולה כי עם עריכת הסכם תשלומים, יהיה זכאי המבוטח לגמלה מיום עריכת הסדר התשלומים ואילך, ובכפוף לעמידה בו.

  • הסכם תשלומים אפשר לערוך גם בדרך של ניכוי החוב לשיעורין מסכום הגמלה שמתקבלת, כפוף להוראות המל"ל בעניין זה.

רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים

  • המבוטח יליד 1947, הגיש בחודש מרץ 2014 תביעה לקצבת זקנה שנדחתה ע"י המל"ל בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח לתקופה העולה על 36 חודשים.

  • אין מחלוקת כי מאז 1992 לא שילם המבוטח דמי ביטוח. סכום החוב לא תואר בפסק.

  • ביום 19 במרץ 2015 חתם המבוטח על הסדר תשלומים בדרך של קיזוז מהגמלה מחודש מרץ 2015 ועד להשלמת תשלום יתרת החוב.

  • לטענת המבוטח, סכום בסך 8,000 ₪ שנכלל בחוב הינו בכלל סכום חוב שהוטל על גרושתו לפי פס"ד לענייני משפחה שהמל"ל היה צד לו, ויש לנכותו מסכום חובו.

  • כמו כן טען כי לא קיבל כל הודעה בדבר קיום חוב מעבר לסכום דלעיל, ולא הוצגה ראיה שהודעות החוב נשלחו אליו בדואר רשום לכתובת מגוריו.

  • לטענתו, מכיוון שהסדר החוב נעשה לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד זכאותו לגמלה, ולא קיבל בגינם גמלה – יש לנכות סכום שווה ערך ל- 6 חודשי גמלה מן החוב שלו למל"ל.

  • המל"ל טען כי פעל מכוח סעיפים 366 ו-368: הזכות לגמלה קמה רק לאחר הסדרת החוב, ואין לנכות מהחוב סכומי גמלה שלא קיבל.

  • באשר לדברי הדואר – הפסיקה הכירה בקיומה של חזקה עובדתית לפיה דבר דואר שנשלח לנמען מתקבל על ידו בתוך זמן סביר. מכתבי ההתראה נשלחו למבוטח עפ"י הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

דיון והחלטה

  • סעיפים 366 ו-368 מתארים באופן ברור כי פיגור מהותי בתשלום חוב למל"ל שולל קבלת גמלה מלאה, וכי הזכאות תחל אך ורק לאחר פרעון החוב או הגעה להסדר.

  • ביה"ד נסמך על הלכת מיכאלסון של ביה"ד הארצי בדבר תכלית שלילת הגמלה, שנועדה למנוע מצב בו: "… אדם אשר לא קיים במשך תקופה ארוכה את חובותיו, לאמור: לא שילם דמי ביטוח, ובבוא האירוע המזכה לגמלה, ישלים את כל החסר לצורך זכאותו ויצפה כי תשולם לו גמלה בשיעור מלא החל מהמועד המזכה".

  • המבוטח לא שילם שנים רבות תשלומים למל"ל, ולפיכך בין השאר, לטענתו בדבר אי קבלת הודעות החיוב לא ניתן משקל רב, מה גם שנראה כי הודעות אלו נשלחו לכתובות שנמסרו למל"ל.

  • בעניין פסה"ד עם גרושתו – אותר סעיף בהסכם הפשרה שהושמט מידיעת ביה"ד ובו מופיע במפורש כי אין בהסכם כדי לפטור את התובע מחובותיו, אלא שמעתה הוא וגרושתו אחראים לתשלומו ביחד ולחוד. ביה"ד מאשר כי המל"ל רשאי לגבות חוב זה, דווקא מהמבוטח.

  • התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה