מבזק מס מספר 738 - 

ביטוח לאומי  21.6.2018

תמיכה משפחתית או קהילתית ללא תמורה אינה הכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה - 21.6.2018

ביום 17.5.2018 קבע ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 17457-08-14 ואח') בפס"ד תקדימי כי תמיכה משפחתית קבועה, לרבות סיוע בתשלום משכנתא, לא תילקח בחשבון כ"הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ללא תלות בדרך בה ניתנת, במידת קביעותה ובייעודה.

רקע חוקי
מהי "הכנסה" עפ"י חוק הבטחת הכנסה:

  • סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע כי "הכנסה כאמור הינה הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

  • בהמשכו של סעיף 9(א) לחוק קבועות גם מספר חלופות להכנסה ובהן "סכומים שיראו ואותם כהכנסה מנכס… ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

  • תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה מפרטת תקבולים שלא יחשבו כהכנסה לצורך קבלת הזכאות לגמלה. "עזרה משפחתית" אינה אחת מהן.

  • עמדת המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) היתה כי תמורה מקרוב משפחה נכנסת בגדרו של סעיף 9(א)(4) לחוק.

  • בחודש 11/2015 קבע ביה"ד הארצי, כי על המל"ל לשנות נהליו כך שלא תישלל הבטחת הכנסה ממי שמקבל מקרוביו סיוע לצורך תשלום שכר דירה.

  • בעקבות פסה"ד, פירסם המל"ל בשנת 2016 חוזר לפיו תמיכה בתשלום שכ"ד של עד 5,000 ₪ בחודש לא תביא לידי שלילת הגמלה.

דיון והחלטה

  • ביה"ד דן במאוחד בחמישה ערעורים שנגעו לחוקיות הנהלים שנפסלו.

  • ביה"ד קבע בהרכב מורחב כי יש לבטל את הנוהל הקיים מאחר והוא פוגע בזכות החוקית לקיום בכבוד ושאין מקום לראות בתמיכה משפחתית "הכנסה" לצורך חישוב הזכאות או השלילה של קבלת הבטחת הכנסה.

טענות המל"ל

  • מטרתו של החוק "להעניק רשת מגן אחרונה רק למי אינו מסוגל לכלכל את עצמו, כאשר הגדרת המונח "הכנסה" היא מרחיבה וחובקת כל ואין ליצור הבחנה בין הכנסה ממקור אחד (דוגמת הכנסה מעבודה, שהמחוקק עושה כל מאמץ לעודדה) לבין הכנסה ממקור אחר".

  • המל"ל מפנה לפס"ד קודמים של ביה"ד הארצי (עב"ל (ארצי) 618/08 דנה אורן – המוסד לביטוח לאומי) בהם נקבע כי תמיכה משפחתית קבועה (כולל תשלום משכנתא) תילקח בחשבון כהכנסה והוא סבור שבית הדין סטה מהם ללא הצדקה.

  • טענת המשיבים (בחמשת התיקים) כי התייקרות עלויות המחיה הביא למצב בו גמלת הבטחת הכנסה אינה עונה על הצרכים הבסיסיים הנדרשים לקיום בכבוד ולכן קבלת סיוע נוסף מבני משפחה או עמותות היא חיונית, ובגדר הכרחי.

  • המציאות מצדיקה לבחון את ההלכות וליתן למונח "הכנסה" פרשנות "אשר תתאים לשינויים ולתמורות שחלו במשק".

  • ביה"ד מגיע למסקנה כי תמיכה משפחתית / קהילתית שנועדה להשלים את הפער בין הכיסוי החלקי של הגמלה ותמיכות ציבוריות אחרות לבין עלות הצרכים הבסיסיים של המבוטח, אין לראותה כ"הכנסה" נוכח חובה של המדינה לשאת בהשלמה.

טענות האגודה לזכויות האזרח

  • האגודה לזכויות האזרח בישראל (להלן- האגודה) שהצטרפה לערעורים כ"ידידת בית המשפט", סבורה כי יש לאמץ את ההלכה בענין "יאיר" (עב"ל (ארצי) 20952-04-11 אהוד יאיר – המוסד לביטוח לאומי) ולהחילה על כל המקרים – בהם מקבל גמלה נהנה מסיוע נוסף למטרת קיום מגורמים או מגורם כגון עמותות צדקה, ללא קשר למטרת הסיוע והיקפו.

  • האגודה טוענת עוד כי ההסדרים שנקבעו ע"י המל"ל בחוזריו אינם מידתיים ודינם להתבטל בשל היעדר "תשתית עובדתית מספקת, חוסר סבירות, שרירות והפליה".

  • ביה"ד מגיע למסקנה כי תמיכה משפחתית או קהילתית אינה נכללת בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. לדעת ביה"ד אין חולק כי תמורה כאמור אינה הכנסה מעבודה, משלח יד, עסק או דיבידנד. באשר לסיווג ההכנסה כ"קצבה, מלוג או אנונה" קובע ביה"ד כי שלושת סוגי התקבולים העיתיים הללו משולמים מכח חובה חוזית/חוקית ואינם דומים כלל לתמיכה המשפחתית הניתנת כמחווה אנושית.

  • ביה"ד מדגיש כי כבר נפסק, כי ערכאה שיפוטית רשאית ואף חייבת לבדוק את עצמה ולסטות מהלכה קודמת, במקרים המתאימים.

  • ביה"ד אינו סבור כי בסמכותו לקבוע סכום "תקרה" כלשהוא לתמיכה או להוסיף לה כל סייג אחר. אין בגובה הסכום כשלעצמו כדי ללמד בהכרח על העדר הזכאות לגמלה.

  • ביה"ד קובע שיש להורות שאין לפעול לפי חוזרי המל"ל ככל ובמידה שהם קובעים אחרת.

  • ביה"ד מניח כי פסיקה זו תשנה את ההלכה הקיימת ויש להורות כי ההלכה החדשה תחול על כל תביעה לגמלת הבטחת הכנסה בגין החודש העוקב לאחר יום פרסום פס"ד זה וכן על תביעות לגמלת הבטחת הכנסה תלויות ועומדות בערכאות שיפוטיות נכון למועד פרסום פס"ד זה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה