מבז מס מספר 729 - 

ביטוח לאומי  18.4.2018

מעמד של בעל שליטה שולל זכאות לדמי אבטלה - 18.4.2018

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 43037-10-17) דחה ביום 29/3/2018 את תביעתה של רונית זוארץ (להלן: "המבוטחת") לדמי אבטלה מהטעם שהמבוטחת שימשה כבעלת שליטה, חרף טיעוניה כי רישומה כבעלת מניות הייתה הצהרתית בלבד ובפועל תפקדה כעובדת שכירה.

רקע חוקי

  • פרקים ז' ו-ח' לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה וזכויות עובדים בפשיטות רגל ופירוקי תאגיד) לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים.

  • בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בענף ביטוח אבטלה.

תמצית עובדתית והמחלוקת

  • המבוטחת החזיקה ב-25% מהון המניות בחברת מעטים (להלן: "החברה") מיום הקמתה (שלא צויין מועדו) ועד ליום 5/4/2017.

  • לטענתה, רישומה כבעלת מניות הייתה "דקלרטיבית" בלבד ובפועל היא תפקדה כעובדת שכירה בחברה, היא לא קיבלה החלטות בחברה, היא הוחתמה על הסכם עבודה אישי, קיבלה תלושי שכר וכיו"ב". בנסיבות חריגות אלה אין לראותה, לטענתה, כבעלת שליטה.

  • המוסד לביטוח לאומי ביקש בהליך זה לדחות את התביעה על הסף, ללא צורך בניתוח עובדתי או משפטי, לאור היותה של המבוטחת – בעלת שליטה, אשר הוראות ביטוח אבטלה אינן חלות עליה, כאמור לעיל.

דיון והחלטה

  • השאלה שעמדה בפתחו של בית הדין: האם עצם הגדרת מבוטחת כבעלת שליטה בחברת מעטים, שוללת באופן קטגורי את הזכאות לדמי אבטלה מבלי להידרש לבחינת מעמדה בחברה ומערכת היחסים בינה לבין החברה.

  • לדעת ביה"ד, בהתאם לתיקון החוק מיום 1/6/2003, הוראות החקיקה – תכליתן ברורות: למנוע מבעל שליטה בחברה קטנה, המוחזק כעובד עצמאי, זכאות לדמי אבטלה.

  • בירור מעמדו של מבוטח רק בדיעבד, שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה, הוא בעייתי. ראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, מבחינת חבות דמי ביטוח וזכאותו לגמלאות.

    דברי ההסבר לתיקון החוק מלמדים על מטרת המחוקק למנוע בירורים מקדימים של מערכת היחסים שבין תובע דמי אבטלה לבין החברה בה שימש כבעל שליטה על פי הגדרת הפקודה.

  • לדעת ביה"ד, טענת המבוטחת לבחון מעמדה בחברה, מבקשת הלכה למעשה להחזיר את המצב שהיה נהוג טרם התיקון לחוק, שאותו המחוקק ביקש למנוע.

  • אין נפקות לשאלה אם בעל מניות משמש בה כעובד החברה.

  • בעל שליטה בחברת מעטים אינו זכאי לדמי אבטלה ואין לערוך בחינה מהותית של מעמדו בחברה.

  • בית הדין נשען על פסק דין של ביה"ד הארצי (עלי תיתי נ' המוסד לביטוח לאומי) "נראה שדי היה בקביעה שלפיה המערער הוא שהיה "בעל השליטה" האמיתי והיחיד בחברה כדי לדחות את התביעה לתשלום דמי אבטלה. זאת בין אם המערער היה "עובד" בחברה… ובין אם לאו".

  • ברגע שנקבע שפלוני הוא בעל שליטה בחברת מעטים, לא מתעורר הצורך לבחון את שאלת מעמדו כעובד.

  • לאור כל האמור, נתקבלה בקשת המוסד לביטוח לאומי, והתביעה נדחתה על הסף, אף שהחלטה כזו הינה חריגה מהמגמה הרווחת בבתי הדין לעבודה.

בשולי הדברים

  1. לו נטען ומוכח שהמבוטחת אינה בעלת שליטה למעשה, אז היה נעשה מבחן שני – לבחון האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה ויתכן כי לו נתקיימו, הייתה זכאית לדמי אבטלה.

    במקרה דנן קובע ביה"ד (משום מה…) כי "בענייננו התובעת לא חלקה על כך שהיא החזיקה במניות בחברה בשיעור של 25%…, והתובעת אף לא חלקה על טיב ההחזקה, אלא ביקשה לבדוק את מהות ההחזקה בפועל באמצעות בחינת מעמדה בחברה".

    אשר על כן – נדחתה תביעתה על הסף.

  2. נראה כי פסיקה זו אינה עומדת בקנה אחד עם מספר פסקי דין אחרים: לדוגמא, בפס"ד רוטר נקבע שגם בעל שליטה יכול לקבל דמי אבטלה. (ביה"ד דנא מאבחן בין המקרה דנן לבין עניין רוטר).

  3. באותו אופן בשני פסקי דין אחרים (פליקס יער – ראה מבזק 540, ודוד יהודית – ראה מבזק 496) נקבע כי אף שפורמלית הללו כלל לא אחזו במניות, הרי נחשבו כבעלי שליטה ולכן לא יזכו לדמי אבטלה (ומובן כי יתכן גם מצב הפוך… ).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה