מבזק מס מספר 14 - 10.3.2003

סעיף 122 לפקודה קובע כי שעור המס בגין השכרת דירת מגורים בישראל יהא 10% בהתקיים כל הוראות הסעיף. כידוע הוסרה מגבלת סכומי ההכנסה החוסים בסעיף מוקל זה, ואין כיום כל תקרה. ואולם אליה וקוץ בה: סעיף משנה (ג) קובע בין השאר כי "לענין חישוב מס השבח החל במכירת הדירה, יווסף לשווי המכירה הסכום המרבי של הפחת או ההפחתה שניתן היה לנכותו לפי כל דין, אלולא סעיף קטן זה…".

כלומר במכירה עתידית של הדירה שלא בפטור ממס יחושב השבח כאילו נתבע הפחת בפועל.

נראה לנו כי ישנה פרשנות לפיה ניתן ליהנות מהקלות הסעיף, תוך מזעור ה"סנקציה" המצוינת לעיל.

עיון מדוקדק בנוסח סעיף 96 כנוסחו לאחר תיקון 132 לפקודה, מקים מספר סוגיות אשר ראוי לבוחנן: האחת – מה דינו של רווח הון שנדחה בעת מימוש נכס תוך יישום הוראות הסעיף ובעת מימוש הנכס החלופי יושמו הוראות הסעיף בשנית, כך שכלל רווח ההון ממימוש שני הנכסים קוזז מעלות הנכס השלישי.

פרשנות לשונית אפשרית הינה כי במקרה כאמור יחשב כל רווח ההון שיצמח בעת מכירת הנכס האחרון כרווח הון החייב במס בשיעור של 25% (ללא חלוקה ליניארית).

פרשנויות ותהיות נוספות בקשר לסעיף האמור נציג בשבוע הבא.

סעיף 3(ג) לפקודה מטיל מיסוי פירותי בשיעור 35% על עודף סכומים שנתקבלו בפדיון מניות הניתנות לפדיון, על הסכומים שהושקעו בעבר במניות אלו.

עם הרפורמה, נעשה תיקון גם לסעיף זה ונקבע שבגין חלק הרווח האמור שנצמח עד היום הקובע יחול מס בשיעור 35% ואילו על החלק המתייחס לתקופה שמיום זה ואילך יחול מס בשיעור 25% בלבד.

למיטב ידיעתנו אין בדיני החברות מניעה להוסיף או לשנות זכויות למניות המוקצות כך שתאפשרנה פדיון.

מכאן קצרה הדרך למי ששוקל "מכירה" בדרך של קניה עצמית של מניות החברה אותה הוא מעוניין למכור…

כידוע במסגרת הרפורמה הוקטן שעור מס רווח ההון ל-25%. לגבי נכסים שנרכשו לפני 1.1.2003 (להלן- היום הקובע), נקבע כי חישוב המס יהיה באופן ליניארי לפי יחסי תקופות ההחזקה בנכס הנמכר, לפני ואחרי היום הקובע, כך שחלק מרווח ההון יחויב בשיעורי מס שוליים גבוהים (ביחיד – עד 50%) וחלקו "החדש" יחויב במס מופחת של 25% בלבד. ואולם לא נעשתה כל התייחסות לגבי הפסדי הון הניתנים כידוע לקיזוז כנגד רווחי הון. אמנם הסעיף הדן בפיצול שעורי המס דן בחבות המס ולא בקביעת רווח ההון, כך שמבחינה לשונית רווח ההון נקבע כבר לאחר קיזוזם של הפסדי הון אם היו, ואולם, יש מקום לדעתנו לפרשנות, לפיה הפסד הון שמקור צמיחתו טרם היום הקובע, יקוזז מחלקו "היקר" של רווח ההון ולאו דווקא באופן פרופורציונאלי. זאת בהתבסס על פסיקה המאפשרת סטייה מלשון חוק על מנת להשיג תכלית חקיקתית.

עיון מדוקדק בנוסח סעיף 96 כנוסחו לאחר תיקון 132 לפקודה, מקים מספר סוגיות אשר ראוי לבוחנן: האחת – מה דינו של רווח הון שנדחה בעת מימוש נכס תוך יישום הוראות הסעיף ובעת מימוש הנכס החלופי יושמו הוראות הסעיף בשנית, כך שכלל רווח ההון ממימוש שני הנכסים קוזז מעלות הנכס השלישי.

פרשנות לשונית אפשרית הינה כי במקרה כאמור יחשב כל רווח ההון שיצמח בעת מכירת הנכס האחרון כרווח הון החייב במס בשיעור של 25% (ללא חלוקה ליניארית).

פרשנויות ותהיות נוספות בקשר לסעיף האמור נציג בשבוע הבא.