מבזק מס מספר 2 - 15.12.2002

בפס"ד פריצקר בחן בהמ"ש המחוזי בחיפה את נאותות התמורה שנקבעה בחוזה למכירת ני"ע נסחרים בבורסה מיחיד לחברה בשליטתו, ואשר עלתה על מחיר הבורסה בשיעורים ניכרים. בפס"ד התערב בהמ"ש בסכום תמורת המכירה וקבע "תמורה" ראויה, ובנסיבות העניין, בהתקיים יחסי עובד ומעביד ביניהם, סווג העודף כהכנסת עבודה בידי בעל המניות.

במשולב עם תיקון 132 לפקודה – "תיקון רבינוביץ" וההצעה לתיקון 134 עולה כי מחירו המקורי של ני"ע יקבע על פי הגבוה מבין ממוצע שלושת ימי המסחר בבורסה שקדמו ל-1.1.2003 ועלותם המותאמת של ני"ע .

בתיקון 134 הוצע, במטרה למנוע עסקאות במחירים העולים על מחיר הבורסה עם צדדים קשורים, כי בהקשר לרכישת ני"ע כאמור מקרוב או בעל שליטה שבוצעה לאחר 12/06/02, לגבי כל תושב ישראל, מחירם המקורי יהא ממוצע שלושת ימי המסחר שקדמו ל- 1.1.2003 בלבד.

בנוסח הסופי של החקיקה נקבע כי בידי הנישום להוכיח להנחת דעתו של פ"ש כי ערכו של ני"ע שונה מהממוצע כאמור.

סעיף 97(א)(5) קובע פטור ממס במתנה לקרוב וכן במתנה ליחיד אחר אשר ניתנה בתום לב. במסגרת הצעה לתיקון 134 לפקודת מס הכנסה אשר נדון ואושר בוועדת הכספים של הכנסת מועטה מתנה לתושב חוץ מתחולת הפטור, דהינו מתנה לתושב חוץ אשר תינתן לאחר 01/01/2003 תהא חייבת במס רווח הון. ייתכן ותינתן האפשרות לתשלום המס במועד מאוחר, בדומה למנגנון שנקבע בסעיף 100א' לפקודה.

ראוי לבחון עיתוי הענקתה של מתנה לתושב חוץ ערב התיקון המוצע.

סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה הדן בהוראות בהקשר לחברה נשלטת זרה (להלן ח.נ.ז), קובע ערב תיקון 134 כי דיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ושמקורו הכנסה ששולם עליה מס בשיעור העולה על 20% לא ייכלל בגדר הכנסה פסיבית. בתיקון 134 מוצע לבטל אבחנה זו כך שכל דיבידנד שנתקבל יחשב כהכנסה פסיבית, אך ייתכן שלא ייכלל בגדר רווחים שלא שולמו. דהינו לא יחולו בגין דיבידנד כאמור הוראות בדבר חלוקת רווחי חברת ח.נ.ז. ולא יוטל על דיבידנדים כאמור מס כל עוד לא חולקו כדיבידנד לתושב ישראל .

פועל יוצא מהתיקון המוצע הינו כי יותר חברות ייכללו בהגדרת ח.נ.ז, עקב הכללת דיבידנד זה בהגדרת "הכנסה חייבת".

ראוי לבחון בשנית מבני השקעה בחברות זרות אשר כחלק מ"הגנת המסך" בפני הכללתן בגדר חברת ח.נ.ז, נכללו בבסיס הנוסחה לקביעת "מרבית ההכנסה" הכנסות מדיבידנדים אשר מקורם בהכנסות ששיעור המס עליהן עולה על 20% .

סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה הדן בהוראות בהקשר לחברה נשלטת זרה (להלן ח.נ.ז), קובע ערב תיקון 134 כי דיבידנד שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ ושמקורו הכנסה ששולם עליה מס בשיעור העולה על 20% לא ייכלל בגדר הכנסה פסיבית. בתיקון 134 מוצע לבטל אבחנה זו כך שכל דיבידנד שנתקבל יחשב כהכנסה פסיבית, אך ייתכן שלא ייכלל בגדר רווחים שלא שולמו. דהינו לא יחולו בגין דיבידנד כאמור הוראות בדבר חלוקת רווחי חברת ח.נ.ז. ולא יוטל על דיבידנדים כאמור מס כל עוד לא חולקו כדיבידנד לתושב ישראל .

פועל יוצא מהתיקון המוצע הינו כי יותר חברות ייכללו בהגדרת ח.נ.ז, עקב הכללת דיבידנד זה בהגדרת "הכנסה חייבת".

ראוי לבחון בשנית מבני השקעה בחברות זרות אשר כחלק מ"הגנת המסך" בפני הכללתן בגדר חברת ח.נ.ז, נכללו בבסיס הנוסחה לקביעת "מרבית ההכנסה" הכנסות מדיבידנדים אשר מקורם בהכנסות ששיעור המס עליהן עולה על 20% .

חוק הביטוח הלאומי קובע כי מענק, בונוס, תשלום חריג וסכומים שנתקבלו בגין אופציות מניות שאינן נכללות במסלול רווח הון (להלן המענקים) העולה על מחצית שכרו של עובד במידה ושולמו לאחר חודש מרץ של השנה יפרשו על פני חודשי השנה בה ניתנו. החל משנת 2003 יפרשו מענקים כאמור, העולים על 25% משכר העובד על פני שניים-עשר החודשים שקדמו למועד חלוקת המענק.

יש לזכור כי חלוקת מענק העומד בתנאים כאמור עוד בשנת 2002 תביא לפרישתו גם לחודשים בהם הייתה בתוקף תקרה לתשלומי ביטוח לאומי.