מבזק מס מספר 514 - 3.10.2013

התפיסה המסורתית של "מס נדחה הוא מס נחסך" ככלל ולקראת סוף שנת המס בפרט, צריכה להבחן השנה באופן מחודש לאור העלאת שיעורי המס בעקבות חוק ההסדרים לכלל החברות משיעור של 25% בשנת 2013 ל-26.5% בשנת 2014. לקראת תום 2013 יש לבחון בשנית את מנגנוני ההכרה בהכנסה וההוצאה (ככל שהדבר רלוונטי ובהתאם לחוק וכללי החשבונאות הרלוונטיים) וזאת על מנת לבחון דווקא הקדמת הכנסות ודחיית הוצאות.

האמור לעיל, רלוונטי לגבי כל נישום, יחיד או חברה אך מקבל משנה תוקף בחברות אשר זכאיות להטבות מס במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן – "חוק העידוד"), שכן שם השינוי דרמטי יותר. בין השאר מומלץ לבחון המנעות מתביעת פחת מואץ, ככל שהדבר ניתן, שכן יתכן ודווקא מהאטתו תצא החברה נשכרת.

שיעור המס על הכנסה מועדפת – בוטלה הירידה המתוכננת של שיעורי המס במפעל מועדף, ונקבע כי שיעורי המס שיחולו משנת 2014 יועלו. להלן פירוט שיעורי המס על מפעל מועדף בשנים 2014 ו-2013:

א. אזור פיתוח א' – 9% ב – 2014 לעומת 7% ב – 2013.

ב. אזור פיתוח אחר – 16% ב – 2014 לעומת 12.5% ב – 2013.

בעקבות העלאת שיעורי המס, שיעור המס האפקטיבי במפעל מועדף, עד לרמת בעל המניות היחיד, החל משנת 2014 באזור פיתוח א' יעמוד על 27.2% (במקום 20.95% ב – 2013) ובאזור פיתוח אחר 32.8% (במקום 25.62% ב – 2013) דהיינו עלייה של כ – 7% בשיעור המס!!!

שיעור המס על חלוקת דיבידנד- שיעור המס על הדיבידנד שמקורו במפעל מאושר, מפעל מוטב או מפעל מועדף וכן בניין חדש להשכרה ומפעל תיירותי, יועלה משיעור של 15% ל- 20%. שיעור המס החדש יחול על דיבידנד שחולק החל מיום 1.1.2014.

בהתאם להוראות תחולה שנקבעו שיעור המס של 20% כאמור לעייל, יחול רק במקרים הבאים:

א. מפעל תיירותי –  לגבי תכניות שאושרו ביום   1.1.2014 ואילך.

ב.  מפעל מועדף  –  מדיבידנד שחולק החל מיום 1.1.2014 וזאת ללא קשר למועד הפקת הרווחים מהם חולקו.

יצויין כי ביחס למפעל מוטב (שאינו מפעל תיירותי) אף שלכאורה מתוארת העלאת שיעור המס, הרי מאחר ושנת הבחירה הינה בכל מקרה לפני שנת 2014 ישמרו שיעורי המס של 15% גם ביחס לדיבידנד שיחולק לאחר 1.1.2014, ללא קשר לשנת הפקת הרווחים מהם חולק.

על חברות בעלות מפעל מועדף לשקול את החלוקה של רווחים לשנים 2011-2013 לפני תום השנה על מנת לזכות בשיעור מס של 15%. שכן חלוקה לאחר 1.1.2014 תגרור שיעור מס של 20%.

(בכל אופן יש ליתן תשומת לב גם לחבות ב"מס היסף" החל על הכנסות חייבות (לרבות הכנסות מדיבידנדים) העולות על 800,000 ₪. מס זה חל הן בשנת 2013 והן בשנת 2014).

מובן כי ככל שהרווח השוטף לשנת 2013 יגדל, סכום חלוקת הדיבידנד האפשרית, תגדל בהתאם.

חלוקה מעיין זו מקימה שוב את השאלה אשר נבחנה בשנת 2011 כאשר שיעור המס על דיבידנד רגיל הועלה ב- 5%, והיא כיצד ניתן לחלק את רווחי השנה השוטפת במהלכה של אותה שנה?

נציין כי, לאחרונה ניתן בביהמ"ש המחוזי פס"ד בעניין תהודה הקובע כי דיבידנד ניתן לחלק רק על בסיס דוחות מבוקרים. כפי שציינו (ראה מבזק 492) פסיקה זו עומדת בסתירה עם המקובל ועם חוק החברות הדורש כי החלוקה תתבצע  ”…על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה...”.  

מן האמור עולה כי חברות שביקשו בעבר לוותר על המסלול המוטב ועברו למסלול המועדף, יצאו נפסדות הן בעניין העלאת שיעורי מס החברות והן בעניין העלאת שיעור המס על הדיבידנד לרבות מרווחי שנים קודמות.

לאור כל האמור עולה כי חברות שאינן כלל בחוק העידוד כיום ושוקלות לבחור כניסה למסלול המועדף או למסלול המוטב (שנת בחירה אחרונה הינה 2012 וניתן לבחור בה עד מועד הגשת הדוח השנתי לשנת 2012 אך לא יאוחר מתום שנת המס 2013) נדרשות לבחינה מחודשת של מסלול ההטבות הכדאי בעבורן.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.

מזה מספר שנים, משרדנו מלווה ישראלים רבים המשקיעים בנדל"ן בגרמניה. רבים ממשקיעים אלו לא לוקחים בחשבון חשיפה אפשרית, חו"ח, למס עיזבון גרמני. להלן בקליפת האגוז דיני המס החלים על ירושות ומתנות בגרמניה.

מס ירושה בגרמניה מוטל על היורש, בשיעור משתנה בהתאם לגובה הירושה ולקרבה בין היורש למוריש. כך, למשל, שיעור המס החל על בן\בת זוג, הורה או צאצא, נע בין 7% (עד 75 א' יורו) ל- 30% (מעל 26 מיליון יורו). בהעדר קירבה משפחתית, שיעור המס נע בין 30% ל- 50%, בהתאמה.

כאשר היורשים או המוריש הם תושבי גרמניה, יחול מס ירושה על כלל נכסי הירושה, גם אלו הנמצאים מחוץ לגרמניה (Unlimited tax liability). במקרה זה, יחול פטור בהיקף ניכר, בהתאם לקרבה בין היורש למוריש. כך, בן או בת הזוג ייהנו מפטור בסך של 500 א' יורו, ילד או ילדה ייהנו מפטור בסך של 400 א' יורו, הורה והורה-הורה ייהנו מפטור בסך של 100 א' יורו.

כאשר המוריש והיורשים אינם תושבי גרמניה, מס הירושה יחול רק על נכסים מסוימים הנמצאים בגרמניה (Situs taxation), אולם הפטור לכל יורש הינו בגובה של 2,000 יורו בלבד. הנכסים הכפופים למס במקרה זה כוללים, בין השאר: נכסי נדל"ן, נכסים המשמשים לפעילות תעשייתית או מסחרית (כאשר יש מוסד קבע או נציג קבע בגרמניה), החזקה מהותית במניות בחברה שמשרדה הרשום או מקום הניהול המרכזי שלה הוא בגרמניה וזכויות הנובעות משותפות סמויה, לרבות הלוואות משתתפות ברווחים. משווי נכסי הירושה יופחתו משכנתאות, חובות שכירות וחובות אחרים, המובטחים במישרין או בעקיפין בנכסי נדל"ן מקומיים או בזכויות שקולות. לפיכך, לעניין מס העזבון, ייטיב המשקיע אם ידחה את פירעון קרן המשכנתא למועד מימוש הנכס. חשבונות בנק אינם כפופים למס העזבון.

עולה מהאמור לעיל, שייתכנו מקרים בהם עדיף להתחייב במס על כלל נכסי הירושה תוך הנאה מהפטורים הגבוהים כמוזכר לעיל. במקרים אלו ובנסיבות מיוחדות, יוכל המשקיע הישראלי לטעון שהוא תושב גרמניה לעניין מס העזבון, למשל כאשר בבעלותו בית מגורים בגרמניה (גם אם אינו מקום המגורים המרכזי שלו), כאשר ניתן להניח מהנסיבות שהוא מתכוון להמשיך ולהחזיק בנכס וכן לעשות בו שימוש (במקרה שנדון בבית המשפט הגבוה בגרמניה נקבע שמספיקה שהיה של מספר שבועות בשנה לתקופה של מס' שנים רצופות).

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, ממשרדנו.

סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") בנוסחו כיום (בטרם כניסת התיקון לתוקף) מעניק בתנאים מסוימים, פטור חד פעמי לתושב ישראל, במכירת דירת מגורים מזכה (הדירה השניה) על אף שמכר דירה אחרת בפטור ממס (דירה ראשונה) , בתוך 12 החודשים שקדמו למכירה זו וזאת לצורך רכישת דירה אחרת בסכום השווה ל-75% לפחות משווי 2 הדירות שנמכרו.

אחד התנאים בסעיף הינו, שסכום השווי של 2 הדירות הנמכרות לא יעלה על 3,303,000 ₪, כאשר היה וסכום השווי של 2 הדירות הנמכרות עולה על 1,986,000 ₪ יינתן הפטור במכירת הדירה השניה, רק עד לסכום ההפרש שבין 1,986,000 ₪ לבין שוויה של הדירה הראשונה. את יתרת סכום השווי של הדירה השניה, יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין והמס עליה יחושב באופן יחסי.

במסגרת חוק ההסדרים שייכנס לתוקף החל מיום 01/01/2014, שונה הסעיף במספר נקודות כדלקמן:

1. הפטור ממס בסעיף יינתן במכירת הדירה הראשונה ולא במכירת הדירה השניה. הסיבה לכך היא שלאור ביטולו של סעיף 49ב(1) לחוק ותיקונו של סעיף 49(ב)(2) לחוק, תנאי בסיסי למכירת דירת מגורים מזכה בפטור מס הינו שמדובר בדירה יחידה ועל כן נדרש סעיף פטור מיוחד כדי לאפשר את מכירת דירה הראשונה בפטור ממס.
2. בוטל התנאי הספציפי בסעיף שהעניק את הפטור לתושב ישראל בלבד ומעתה תחולת הסעיף זהה לתחולת כל פרק חמישי 1 לחוק, דהיינו על תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב.

כמו כן, תוקן במקביל סעיף 9(ג1ג)(2)(ג) לחוק אשר תיקן עיוות היסטורי בחבות מס הרכישה. לעניין זה ראו מבזק 503.

ואולם, כדאי להקדיש תשומת לב מיוחדת ל-2 נקודות המתייחסות לסעיף במסגרת חוק ההסדרים:

1. נוסח סעיף 49ה(א1) קובע, כי כאשר סכום השווי של 2 הדירות הנמכרות עולה על 1,986,000 ₪ (ונמוך מ-3,303,000 ₪) הפטור שיינתן במכירת הדירה הראשונה, הינו פטור חלקי כאמור לעיל, כאשר את  יתרת סכום השווי יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין.
   המשמעות היא שיתרת סכום השווי לא תוכל ליהנות מהחישוב הליניארי החדש בסעיף 48א(ב2) לחוק אלא תחויב במס בהתאם לחישוב המס הרגיל בסעיף 48א(ב1) לחוק וזאת בניגוד למכירת דירת יוקרה (ששווי מכירתה מעל 4.5 מיליון) ששם תוקנה הצעת חוק ההסדרים ונכתב ש"יראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה".
2. לאור הוראות המעבר, לא ניתן להשתמש בפטור בסעיף 49ה בתקופת המעבר. הסיבה לכך היא ההוראה הקובעת שסעיף 49ב(2) לא יחול על מי שביום המעבר הייתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור.
   לאור הוראה זו, לא ניתן לקבל פטור במכירת הדירה השנייה לפי סעיף 49ב(2) לחוק בתקופת המעבר, כאשר קיימת דירת מגורים נוספת ומשכך אין אפשרות לעמוד בתנאי סעיף 49ה(א)(2) המהווה אחד התנאים לתחולת הסעיף.

לדעתנו בשתי נקודות אלו ראוי שתבוצע הבהרה חקיקתית או אחרת, שתמנע העיוותים כאמור. 

עוד על "חוק ההסדרים":

  >>למידע כללי בנושא "חוק ההסדרים" – לחצו כאן

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו – עד לאחרונה מנהל תחום קבלנים ונדל"ן בחטיבה המקצועית ברשות המיסים.

לעיתים הכנסת היולדת בחודשים שקדמו ללידה אינה משקפת נאמנה את הכנסתה הרגילה. במקרים אלה, באפשרות המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), לשנות את הבסיס לחישוב דמי הלידה, בשונה מהחישוב המקובל.

רקע

דמי לידה ליום, הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מהתקרה בחישוב יומי (1,432.5 ש"ח ליום בשנת 2013). שכר העבודה הרגיל הוא כדלקמן:

לעובדת שכירה – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח.

לעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח, לפי רבע השנה המלא שקדם ליום הקובע, מחולק ב-90 (היום הקובע לעניין זה, הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון).

סעיף 55 לחוק הביטוח הלאומי, מאפשר להתקין תקנות שעל פיהן יחושב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם החישוב לעיל אינו משקף את ההכנסה הרגילה של המבוטחת.

בתקנה 2(א) לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), התשי"ד-1954 נקבע, שאם לרגל ההיריון, הפסיקה מבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום, יחושב שכר העבודה הרגיל לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור, או למועד שבו לא שולם מלוא השכר (לעניין עובדת עצמאית הכוונה בסעיף לשכר העבודה הרגיל כפי שהוסבר לעיל).

באחרונה פרסם המל"ל באתר האינטרנט שלו, כי גם עובדת עצמאית זכאית לחשב מחדש את הבסיס לדמי הלידה כאשר חלה ירידה בהכנסה בשל ההיריון, בכפוף לאישורים רפואיים מתאימים. כלומר, עובדת עצמאית אמורה להוכיח כי הירידה בהכנסות, היא כתוצאה מבעיה בריאותית הקשורה להיריון, שבאה לידי ביטוי בהכנסה בשומה של השנה שמהווה בסיס לחישוב דמי הלידה (שלושת החודשים יכולים להתפרש על שתי שנות מס).

יצויין כי בשונה מעובדת שכירה, הכנסתה של עובדת עצמאית נבחנת במונחים שנתיים ולא חודשיים.

אי לכך במצב זה, המל"ל יאפשר (ככל שהדבר יטיב עם המבוטחת) לחשב מחדש את הגמלה על בסיס הכנסתה בשנת המס הקודמת, ככל שקיימת כזו.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.