ביטוח לאומי - תיקון גיל – לא תמיד מועיל

ביום 12 בנובמבר 2013 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 43427-04-13) את תביעתו של יצחק שרביט (להלן: המבוטח) לתקופת זכאות נוספת בקצבת הזקנה, לאחר שהמבוטח תיקן את גילו.

קצבאות ביטוח לאומי – רקע חקיקתי

לגיל המבוטח יש משמעות רבה בחוק הביטוח הלאומי ובמיוחד לזכאותו לקצבת זקנה.

החל מגיל פרישה (כיום לאישה 62 ולגבר 67) יכול מבוטח לבחון זכאותו לקצבת זקנה ובהתאם למבחן הכנסות יהיה זכאי לקצבה.

סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר לתבוע קצבאות ביטוח לאומי רטרואקטיבית בגיל הפרישה לתקופה מירבית של 12 חודשים ממועד העילה (בד"כ מועד הגשת התביעה).

רקע עובדתי

• באפריל 2010 הגיש המבוטח תביעה לקצבת זקנה כאשר שנת הלידה שלו היתה 1943. תביעתו אושרה מיום 1.4.2010 (בגיל 67).
• בדצמבר 2012 תיקן המבוטח את תאריך הלידה שלו ליום 5.4.1942 "בעקבות דברים שנכתבו בספר יוחסין שהובא לאחרונה ממרוקו", ובינואר 2013 הגיש תביעה לתקופת זכאות נוספת בעקבות תיקון הגיל.
• המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לתקופה הנוספת בשל שיהוי, וכן משום ששינוי גיל יוצר זכויות ממועד תיקון הגיל ולא קודם לכן.

דיון והחלטה

בפס"ד רחל מולאיוף (עב"ל 000516/05 מיום 9.1.2007) דן ביה"ד הארצי בעניין דומה ופסק כי משעה שבית משפט משנה את גילו של אדם, קביעה זו מחייבת לכל דבר ועניין מעת הפסיקה ואילך. שינוי זכויות המתייחסות לתקופה שחלפה אינו אפשרי ונוגד את תקנת הציבור.

"גיל הוא נתון מוחלט וחד משמעי. לא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי גיל, כשם שלא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי זיהוי הסותרים זה את זה…".

"בהתאם לעקרון זה, אדם יכול להיות בגיל מסויים בתקופת זמן נתונה, עד שגילו משתנה לפי החוק. משעה שגילו השתנה – הרי השינוי תופס מכאן ולהבא ולא למפרע".

לאור פסק הדין שלעיל, קבע ביה"ד שהמבוטח אינו זכאי לקבל קצבת זקנה בעבור התקופה שקדמה לשינוי הגיל גם בשל האמור לעיל וגם מכוח סעיף 296 לחוק.

אנו ממליצים לבחון היטב השלכות שינוי גיל בכל הקשור להיבטי קבלת קצבאות ביטוח לאומי.

מיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס – פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח (גלרט), למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה ממשרדנו.