הוראות חלק ה2 לפקודה, שנחקק בשנת 1994 בתיקון 94 לפקודה, קובעות את הכללים והתנאים בהם שינויי מבנה כגון מיזוג חברות, פיצול והעברת נכסים לחברה תמורת מניות בה לא יחויבו במס בעת השינוי או העברה. חלק זה של הפקודה עוסק במקרים בהם למרות שישנה מכירה של נכס שבעקבותיה ישנו אירוע מס, נשמרת למעשה הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים ואין מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב המס.
ביום 27.6.2016 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה אשר כולל סדרה של תיקונים בהוראות חלק ה2 לפקודה שמטרתם הגמשת המגבלות הקבועות בהוראות אלה, הרחבת האפשרויות של כניסת משקיעים לחברה, מימוש זכויות, מתן אפשרות לביצוע שינויי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים היום, וכל זאת תוך שימת דגש על השינויים הדרושים לצורכי החברות הפועלות בתחום ההי-טק.
תכלית התיקון כפי שפורסמה בתזכיר האמור קובעת:
"מהניסיון שנצבר לאורך השנים במהלך הטיפול בבקשות לשינויי מבנה עולה כי החוק במתכונתו הקיימת קובע מגבלות המקשות על ביצוע שינויי מבנה מטעמים עסקיים במציאות כלכלית דינאמית, ואינו נותן מענה הולם לצורכי החברות, בפרט בכל הקשור לשינויי מבנה של חברות הפועלות בענפי הטכנולגיה המתקדמת (הי-טק)….
חלק ה2 במתכונתו הנוכחית, נותן מענה אשר אינו תואם את הסביבה הכלכלית המודרנית, מעכב את ביצוען של עסקאות רבות ומציב חסמים ומגבלות אשר מקשים על תפקודן של חברות אלו ועל התפתחותן העסקית.
מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות המס בביצוע שינויי המבנה…"
במבזק זה נסקור רק את עיקרי השינויים הצפויים, ללא הערות או תובנות שלנו:
לפני כשבועיים פורסם פס"ד בעניין רפי אמית (ע"מ 1989-03-13). פרטי המקרה נדונו במבזקנו האחרון מספר 647. במבזק זה נדון בסוגיית התושבות, שהיתה הסוגיה הראשית בו. בקצרה נציין כי מדובר במי ששהה מחוץ לישראל לפרקים ארוכים משנת 2002 ועד לשנת 2008, כשבשנת 2007 שהה 30 ימים בלבד בישראל ולטענתו הוא אינו נחשב לתושב פיסקאלי באף מדינה ("חסר תושבות").
להלן מספר נקודות מעניינות העולות מהפסק:
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולר"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.
ביום 9 ביוני 2016 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה את תביעתו של רואה החשבון גל לוי (ב"ל 31374-05-15) (להלן: המבוטח) לתשלום דמי תאונה בגין תאונה במהלך משחק כדורגל.
רקע חוקי
תמצית עובדתית
טענות הצדדים
דיון והחלטה
ביה"ד מדגיש כי יסודות ההגדרה של תאונה הם ארבעה, במצטבר:
לדעת בית הדין, גורם חיצוני לא חייב להיות "נראה לעין" כפי שאף צוין בסעיף 83 בחוק. ביה"ד מזכיר הלכות קודמות שבהן נאמר כי מאמץ יתר הוא בדרך כלל גורם פנימי של פעולת הגוף עצמו ואיננו גורם חיצוני. הגורם החיצוני אינו תמיד ממשי ומוגדר כמו למשל תפישת גב מוכרת כתאונה אם אירע משהו שבגינו "נתפש" הגב.
בית הדין מציג מקרה דומה בבית הדין האזורי בת"א שבו נקבע כי הוראות החוק הדורשות קיומו של גורם חיצוני אינן מחייבות מגע ישיר בין אותו גורם לבין הגוף. התובע באותו מקרה תאר תנועה סיבובית של חכוך פתאומי של הרגל עם מגרש המשחקים, כך שניתן לראות בחיכוך עם המגרש גורם חיצון. ׁׁ(פס"ד ריינהולד, שלפיה הדרישה ל"גורם חיצוני" שגרם לחבלה אינה כרוכה בדרישה למגע ישיר בין הגורם החיצוני לבין גוף האדם שנפגע.
ביה"ד מאמץ את הקביעה בפס"ד ריינהולד, שלפיה הדרישה לגורם חיצוני שגרם לחבלה אינה כרוכה בדרישה למגע ישיר בין הגורם החיצוני לבין גוף האדם שנפגע.
במקרה של המבוטח הגורמים החיצונים הם שניים;
לאור האמור, מתקיימים התנאים הנדרשים כדי לראות באירוע "תאונה" כמשמעותה בחוק.
התביעה נתקבלה.
נחזור ונזכיר לקוראים כי גם חבלה "פרטית" שאינה קשורה כלל לעבודה, ואשר גרמה ל"השבתה" מעבודה, יכול ותזכה את הנפגע בתגמולים מהמל"ל, לתקופה ובשיעורים שפורטו לעייל.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.