ביום 14 בפברואר 2017 ניתן פס"ד בועדת הערר בעניין יורשי בתיה כספי (ו"ע 7018-04-16).
מבלי לתאר את השתלשלות הדברים ולעניינינו, נציין כי הגברת מכרה זכויות במקרקעין, נתבקשה פריסת השבח הראלי, ולאחר שהוגשו דוחות לפקיד השומה לשנים הרלוונטיות, הוצאו שומות מקרקעין מתוקנות בהתאם.
בשלב מאוחר יותר קבע פקיד השומה כי המוכרת (העוררת) הינה נכה לפי סעיף 9(5) לפקודה, לצמיתות רטרואקטיבית.
הנישומה ביקשה פתיחת שומות המקרקעין לפי סעיף 85 לחוק מסמ"ק, תוך בקשת החלת פטור 9(5) לפקודה – כהכנסה שאינה מיגיעה אישית (פטור של כ-70,000 ₪ לשנה).
העוררת מסתמכת בעיקר על הוראות סעיף 48ב לחוק הקובע כי:
"(א) לענין שיעורי המס והזיכויים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק זה, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה…
לענין שיעורי המס והזיכויים ממנו, יראו את השבח, כפי שנקבע על פי חוק זה, כחלק מההכנסה החייבת במס הכנסה בשנת המס שבה נעשתה המכירה…"
פסיקת ועדת הערר
עניין החלת פטור 9(5) על שבח מקרקעין
נקבע כבר בהלכת ביהמ"ש העליון בעניין מומב כי "עניין סעיף 48ב' לחוק אינו להשוות בין השבח לפי החוק לבין ההכנסה החייבת לפי הפקודה אלא רק "לעניין שיעורי המס והזיכויים ממנו" – ולא לעניינים אחרים כגון ניכויים, קיזוזים ופטורים"
עוד לפני כן נקבע בין השאר בהלכת גיבור סברינה כי שבח מקרקעין אינו נכלל בהגדרת הכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, וממילא פטורים החלים על הכנסה לפי הפקודה אינם חלים על שבח מקרקעין.
עניין פריסת השבח הראלי
סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מסדיר את פריסת השבח. וכך נאמר בו:
"(1) המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח (להלן – תקופת הפריסה), כדלקמן:
(א) בכל אחת משנות המס בתקופת הפריסה – חלק השבח הריאלי יצורף להכנסה החייבת הקובעת של המוכר באותה שנת המס…,
"יוצא על כן כי טרם חישוב המס בפריסה יש לערוך שני חישובים נפרדים ועצמאיים:
האחד, חישוב מלוא השבח הריאלי של הנישום וחלוקתו בשנות המס. חישוב זה ייעשה על פי הוראות החוק, לרבות הניכויים, הקיזוזים והפטורים על פי החוק…
השני, חישוב ההכנסה החייבת לפי הפקודה, כלומר חישוב כל ההכנסות לאחר כל הניכויים, לרבות הפטורים על פי הפקודה.
הסכומים שהתקבלו בכל אחד מאלו יצורפו יחדיו ויחולו עליהם הוראות הפקודה לעניין שיעורי המס, דהיינו יחולו שיעורי המס הפרוגרסיבי הקבועים בפקודה.
תיאור זה של הוראות הפריסה מביא למסקנה כי הפטורים על פי הפקודה והפטורים על פי החוק לא יובאו בחשבון בעת חישוב שיעורי המס בפריסה, שכן מקומם הוא בשלב הקודם, שלב חישוב ההכנסה החייבת וחישוב השבח הריאלי"….
ובהמשך, וכחתימת גולל נקבע:
"משקבע המחוקק כי הפטור על פי הפקודה לא יחול על השבח הריאלי, אין להחיל את הפטור בעקיפין… אין להתיר כניסה ב"דלת האחורית" את שמנע המחוקק מכניסה ב"דלת הראשית".
הערר נדחה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
