מבזק מס מספר 683 - 29.3.2017

ביום 8 בפברואר 2017 פרסמה מנהלת הרשות להשקעות (שבמשרד הכלכלה והתעשייה) נוהל חדש לעניין אישור תכניות להקמה, הרחבה או רכישה של נכס, שהוא בניין להשכרה למגורים בהתאם לפרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון (להלן: "הנוהל החדש").
הנוהל החדש קובע תהליכים והגדרות והוא מבהיר את תהליכי ההגשה, האישור והדיווח לשם קבלת הטבות מס לבניינים להשכרה בהתאם לפרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון. במבזקי מס מספר 407 ו- 392 פרטנו בהרחבה את התנאים לזכאות קבלת אישור לבניין מאושר להשכרה, המתוארים בחוק עידוד השקעות הון ובדרישות נוהל של הרשות להשקעות, ואת הטבות המס העולות מכך, ראו שם. בנוסף, במבזק מס מספר 618 פירטנו לגבי הסרת חסמי התאגדות במקרים בהם יש מספר בעלים בנכס או בעלים משותפים לנכס.
במבזק זה נפרט כללים חדשים, הדגשים ושינויים שנקבעו בנוהל החדש. הנוהל החדש (המכונה בתקשורת "חוק עידוד השכרת דירות") יחול על בקשות שיוגשו מיום פרסומו ואילך והוא מחליף, לעניין בקשות אלו, נהלים קודמים. על כתבי אישור שניתנו טרם כניסתו לתוקף של נוהל זה, יחול הנוהל שהיה בתוקף במועד קבלת ההחלטה בגינם, למעט לעניין הצמדת דמי השכירות המפורט להלן בנוהל זה.

מס' הגדרות חשובות שהוספו או שונו בנוהל החדש:

• דמי שכירות: בנוהל הקודם מיום 24/5/2011 שונתה דרך חישוב מגבלת דמי השכירות והיא נקבעה לפי מגבלת דמי שכירות ממוצעים של עד 8,000 ₪ לחודש לדירה (מעליה לא תינתן הטבת מס כלל), כאשר לדמי שכירות עד 6,200 ₪ תינתן הטבת מס מלאה, ולדמ"ש שבין 6,201 ₪ עד 8,000 ₪ תינתן הטבת מס יחסית – עד גובה דמ"ש בסך 6,200 ₪. מאוחר יותר הסכומים (6,200 ₪ / 8,000 ₪) עודכנו ונקבע כי יוצמדו לעליית "המחירים הממוצעים של שכר דירה חופשי" לפי בסיס 31/12/2012 (נקבעו בהתאמה: לשנת 2014- 6,974 ₪ / 8,998 ₪ , ולשנת 2015 – 7,006 ₪ / 9,040 ₪, ולשנת 2016- 7,008 ₪ / 9,042 ₪). הנוהל החדש קובע כי החל מיום 1/1/2017 סכומי 2016 כמפורט לעיל יהוו בסיס והם יוצמדו אחת לשנה, ביום 31 בדצמבר, למדד המחירים לצרכן סדרה 120460 – "שכר דירה" (מדד ידוע). נציין כי, מגבלת דמי השכירות הנ"ל לא תחול במידה והבניין להשכרה נמצא באזור פיתוח א' כהגדרתו בחוק העידוד.

• דירה מרוהטת: דירה שיש בה מקרר, ארון ומיטה, וכן לפחות פריט אחד נוסף כדוגמת: פינת אוכל, ספה, גז ותנור. לעניין זה חשוב לציין כי למגבלות שכר הדירה לעיל, יש להוסיף 10% לגבי דירה מרוהטת.

• תחילת בניה: תחילת ביצוע עבודות במגרש, הטעונות היתר (לרבות חפירות לצורך הנחת יסודות או הריסת מבנה קיים), הקשורות להקמת/הרחבת הבניין להשכרה. עם זאת, הריסת מחוברים (גדר או עצים), יישור שטח, פינוי מפגעים, סימון שטח והעתקת תשתית קיימת לא ייחשבו כתחילת בינה.

שתי נקודות חשובות שיש להדגיש:

• האחת – חוק עידוד השכרת דירות קובע כי יינתנו הטבות, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבניין הן דירות מושכרות למגורים. בנוהל החדש מודגש, כי נדרש בבניין להשכרה, שלפחות מחצית משטחו וכן לפחות מחצית ממספר הדירות, יושכרו למגורים.

• השנייה – בנוהל החדש נקבע מפורשות, כי מגיש הבקשה יגיש למנהלת הרשות להשקעות תכנית המכילה תיאור מפורט שיש בדעתו לבצע, טרם תחילת הבנייה.

לעניין השני, לא ברורה קביעה זו בנוהל, ולדעתנו, אין לה הצדקה (קל וחומר בימינו, כאשר חקיקת המס משתנה בתדירות גבוהה וגורמת לנישומים לבחון אפיקי השקעות ומסלולי מיסוי נוספים), שהרי החוק קובע ממילא את ההטבות מתום הבניה, ותקופת הבניה, לרוב, עולה על שנתיים. בכל מקרה, משמעות הקביעה בנוהל החדש, שבעלי בנייני דירות להשכרה למגורים, בהם החלה כבר הבנייה, אף אם היא בשלביה המוקדמים, והבעלים שוקלים לבקש הטבות בהתאם לפרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון, ע"פ הנוהל החדש, לכאורה, לא עומדים בתנאי הנוהל.
לדעתנו, יש מקום להתגבר על מגבלה טכנית זו ע"י פנייה פרטנית לרשות להשקעות.
ובנוסף נבהיר, כיום מעבר להטבות המס שמעניק פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון, קיים יתרון נוסף בקבלת אישור ע"פ פרק שביעי 1 כיוון שדירות מוטבות אלו יוחרגו מדירות מגורים לצורך מניין מספר דירות לעניין הטלת מס ריבוי דירות.
לפרטים נוספים בנושא חוק עידוד השכרת דירות ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

ביום 16/1/2017 פרסמה רשות המסים הודעה לציבור לפיה הגיע לרשותה מידע לגבי למעלה מ – 35 אלפי חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב ביחס לשנת 2015.
ביום 28 בפברואר 2017 פרסמה רשות המסים הודעה לציבור כי הגיע לרשותה מידע נוסף לגבי כ- 30 אלפי חשבונות בנק שנוהלו בגופים פיננסים בארה"ב במהלך שנת 2014.
המידע האמור שהתקבל מארה"ב, הינו פועל יוצא של יישום הסכם הפטקא (לעניין הסכם ה – FATCA ראו מבזקנו מספר 635) שנחתם בין ישראל לבין רשות המסים בארה"ב, לגבי העברת מידע לארה"ב באמצעות רשות המסים, האמונה על איסוף מידע מגופים פיננסים בישראל.
בהמשך הושגו הסכמות עם ארה"ב, לפיהן במקביל להעברת המידע מישראל, יתקבל מידע פיננסי מרשות המסים בארה"ב לגבי חשבונות בנק של ישראלים בארה"ב.
תושבי ישראל שהחזיקו בחשבונות בנק כאמור, ולא דיווחו על הבעלות בחשבון הבנק והתשואות שנבעו מהכספים המושקעים בהם בדוחות המס השנתיים שהוגשו על ידם בישראל, יכלו להסדיר את עניינם מול רשות המסים בישראל באמצעות הליך גילוי מרצון, בהתאם לנוהל לגילוי מרצון ולהוראת השעה מכוחו שפורסמו ביום ה – 7/9/2014 ושהיו בתוקף עד ליום 31/12/2016.
המידע האמור שהתקבל מארה"ב, אינו מידע חד -פעמי, אלא הסנונית הראשונה של מידע שיתקבל בעתיד מרשות המיסים בארה"ב – אשר מתעתדת להעביר מידי שנה מידע לגבי חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב. בנוסף, צפויה רשות המסים בישראל לקבל מידע אוטומטי לגבי חשבונות בנק של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים במדינות אחרות, במקביל להעברת מידע מישראל למדינות אלה כחלק מהליך גלובאלי לחילופי מידע אוטומטיים (הרחבה לגבי נושא זה נפרסם במבזק מס נפרד בזמן הקרוב).
נציין, כי הנוהל לגילוי מרצון האמור החליף כל נוהל או הוראות ביצוע קודמות בעניין גילוי מרצון, ועל כן לאחר שתמה תחולתו של הנוהל ביום 31/12/2016, פורמלית, לא מתאפשר עוד לתושב ישראל לבצע הליך של גילוי מרצון, בין היתר, לגבי נכסים זרים והכנסות שנצמחו מהם אשר לא דווחו ושלומו המיסים המגיעים מהם לרשות המסים בישראל.
רשות המסים בישראל פרסמה לא אחת לגבי פעולות אכיפה שהיא נוקטת כנגד תושבי ישראל שלא דיווחו על בעלותם בחשבונות בנק זרים, ועל-כן, סביר שרשות המסים תגביר את אמצעי האכיפה שהיא תנקוט כנגד ישראלים שטרם דיווחו והסדירו בעלותם בחשבונות בנק זרים. נציין, כי אין מניעה מתושב ישראל להחזיק בחשבון בנק בחו"ל, אך עם החזקת חשבון בנק במוסד פיננסי זר, קמה חובה של דיווח על הבעלות בחשבון והתשואות שנבעו ממנו לרשות המסים בישראל במסגרת דו"ח המס ולשלם את המס המגיע מהתשואות בהתאם להוראות הפקודה.
על אף שהנוהל לגילוי מרצון אינו עוד בתוקף, ישראלים שטרם דיווחו והסדירו את נכסיהם הזרים מול רשות המסים בישראל, חייבים לפעול לשם הסדרת נכסיהם וההכנסות שנבעו מהם מול רשות המסים.
משרדנו הינו בעל ניסיון רב בתחום של הסדרת נכסים מול רשות המסים בישראל, ויוכל לסייע לנישום וללוות אותו בדיווח על הנכסים הנ"ל והסדרת המס בגינם בהתאם.
צוות עורכי הדין ורואי החשבון במשרדנו ישמח לייעץ וללוות לקוחות במקרים המתאימים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ורו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

ביום 16/1/2017 פרסמה רשות המסים הודעה לציבור לפיה הגיע לרשותה מידע לגבי למעלה מ – 35 אלפי חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב ביחס לשנת 2015.
ביום 28 בפברואר 2017 פרסמה רשות המסים הודעה לציבור כי הגיע לרשותה מידע נוסף לגבי כ- 30 אלפי חשבונות בנק שנוהלו בגופים פיננסים בארה"ב במהלך שנת 2014.
המידע האמור שהתקבל מארה"ב, הינו פועל יוצא של יישום הסכם הפטקא (לעניין הסכם ה – FATCA ראו מבזקנו מספר 635) שנחתם בין ישראל לבין רשות המסים בארה"ב, לגבי העברת מידע לארה"ב באמצעות רשות המסים, האמונה על איסוף מידע מגופים פיננסים בישראל.
בהמשך הושגו הסכמות עם ארה"ב, לפיהן במקביל להעברת המידע מישראל, יתקבל מידע פיננסי מרשות המסים בארה"ב לגבי חשבונות בנק של ישראלים בארה"ב.
תושבי ישראל שהחזיקו בחשבונות בנק כאמור, ולא דיווחו על הבעלות בחשבון הבנק והתשואות שנבעו מהכספים המושקעים בהם בדוחות המס השנתיים שהוגשו על ידם בישראל, יכלו להסדיר את עניינם מול רשות המסים בישראל באמצעות הליך גילוי מרצון, בהתאם לנוהל לגילוי מרצון ולהוראת השעה מכוחו שפורסמו ביום ה – 7/9/2014 ושהיו בתוקף עד ליום 31/12/2016.
המידע האמור שהתקבל מארה"ב, אינו מידע חד -פעמי, אלא הסנונית הראשונה של מידע שיתקבל בעתיד מרשות המיסים בארה"ב – אשר מתעתדת להעביר מידי שנה מידע לגבי חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב. בנוסף, צפויה רשות המסים בישראל לקבל מידע אוטומטי לגבי חשבונות בנק של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים במדינות אחרות, במקביל להעברת מידע מישראל למדינות אלה כחלק מהליך גלובאלי לחילופי מידע אוטומטיים (הרחבה לגבי נושא זה נפרסם במבזק מס נפרד בזמן הקרוב).
נציין, כי הנוהל לגילוי מרצון האמור החליף כל נוהל או הוראות ביצוע קודמות בעניין גילוי מרצון, ועל כן לאחר שתמה תחולתו של הנוהל ביום 31/12/2016, פורמלית, לא מתאפשר עוד לתושב ישראל לבצע הליך של גילוי מרצון, בין היתר, לגבי נכסים זרים והכנסות שנצמחו מהם אשר לא דווחו ושלומו המיסים המגיעים מהם לרשות המסים בישראל.
רשות המסים בישראל פרסמה לא אחת לגבי פעולות אכיפה שהיא נוקטת כנגד תושבי ישראל שלא דיווחו על בעלותם בחשבונות בנק זרים, ועל-כן, סביר שרשות המסים תגביר את אמצעי האכיפה שהיא תנקוט כנגד ישראלים שטרם דיווחו והסדירו בעלותם בחשבונות בנק זרים. נציין, כי אין מניעה מתושב ישראל להחזיק בחשבון בנק בחו"ל, אך עם החזקת חשבון בנק במוסד פיננסי זר, קמה חובה של דיווח על הבעלות בחשבון והתשואות שנבעו ממנו לרשות המסים בישראל במסגרת דו"ח המס ולשלם את המס המגיע מהתשואות בהתאם להוראות הפקודה.
על אף שהנוהל לגילוי מרצון אינו עוד בתוקף, ישראלים שטרם דיווחו והסדירו את נכסיהם הזרים מול רשות המסים בישראל, חייבים לפעול לשם הסדרת נכסיהם וההכנסות שנבעו מהם מול רשות המסים.
משרדנו הינו בעל ניסיון רב בתחום של הסדרת נכסים מול רשות המסים בישראל, ויוכל לסייע לנישום וללוות אותו בדיווח על הנכסים הנ"ל והסדרת המס בגינם בהתאם.
צוות עורכי הדין ורואי החשבון במשרדנו ישמח לייעץ וללוות לקוחות במקרים המתאימים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ורו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.

ביום 13 במרץ 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו (ב"ל 60451-12-14) את תביעתו לדמי אבטלה של אסף מקס בירנצוייג (להלן: "המבוטח") בהיותו בעל השליטה בחברת מעטים, אף על פי שהעביר את מרבית מניותיו לחברה אחרת.

רקע חוקי

• מבוטח בביטוח אבטלה תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו (67 – לשני המינים) והוא עובד הזכאי לשכר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.
• הוראות פרקים ז' (ביטוח אבטלה) וח' (זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד) אינם חלים על בעל שליטה בחברת מעטים.
• "בעל שליטה" – עפ"י ההגדרה בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה – מי שמחזיק במישרין או בעקיפין לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
  (א) ב-10% לפחות מהון מניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה.
  (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח ההצבעה או בזכות לרכשם.
  (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים.
  (ד) בזכות למנות מנהל.
• "חברת מעטים" – עפ"י ההגדרה בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה היא "…חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר ואיננה בת חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה".

תמצית עובדתית

• ביום 10.1.2012 הקים המבוטח את חברת "זאפונט" (להלן: "החברה") והחזיק בכל מניותיה.
• ביום 11.2.2013 רכשה חברת נס 60% ממניות החברה.
• ביום 30.7.2013 רכשה נס חלק נוסף ממניות החברה כך שהפכה להיות בעלת 72.5% ממניות החברה.
• ביום 8.4.2014 רכשה נס את כל יתרת מניותיה של החברה.
• ביום 31.7.2014 הופסקה עבודתו של המבוטח בחברה, וביום 4.8.2016 הגיש המבוטח תביעה לדמי אבטלה.
• ביום 31.8.2014 נרשמה פעולת מיזוג בין "נס" לבין החברה.
• המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") דחה את התביעה מהטעם שהמבוטח היה בעל שליטה בחברת מעטים.

טענות המבוטח

• החל מיום 11.2.2013, עת מכר 60% ממניות החברה לחברת "נס", איבד בפועל את השליטה בחברה ולא היה מורשה חתימה בלעדי לאף אחת מהפעולות הקשורות אליה.
  חברת נס רכשה מספר גדול של חברות "והיא אחד הגופים הכלכליים החזקים במשק", אשר הוחזק, עד שנת 2014 ע"י חברה ציבורית, שהיא תאגיד בנקאי זר המורכב מעשרות עד מאות בעלי מניות.
• הפרשנות לפיה לאחר יום 11.2.2013 עדיין נותר בעל שליטה בחברה היא שגויה. מלבד המשקל המקצועי שלו, לא היתה לו מדיניות שליטה בחברה ביחס להיבטים הרלוונטים עפ"י הפסיקה, ובהם בין היתר: שכירת עובדים ופיטוריהם, קביעת משכורות, זכות חתימה בלעדית ב"נס", התנהלות מול בנקים, קביעת מדיניות, הרשאת חתימה בלעדית בחשבונות בנק וניהול החברה מול המל"ל ומס הכנסה.
• ההסכמים שנחתמו בין החברה לחברת "נס" מעידים על ריקון תפקידו מכל תוכן ניהולי.

טענות המל"ל

• המבוטח בעל שליטה בחברת מעטים. הוא לא בוטח בענף אבטלה ולא צבר תקופת אכשרה. הוא היה בעל המניות היחיד ושימש מנכ"ל החברה מיום הקמתה ביום 10.1.2012 עד 11.2.2013, עת רכשה חברת נס לראשונה חלק מהמניות.
• מבחינה מהותית המבוטח לא היה "עובד": לא היה מעליו מנהל, לא העביר כרטיס נוכחות, קבע לעצמו את שעות הנוכחות ולא היה נתון למרות בחברה (המל"ל לא הבהיר האם כוונתו ל"נס" או ל"זאפונט") באף מובן. המבוטח נכח כדירקטור בישיבה שבה הוחלט על סיום העסקתו.
• המבוטח לא הזמין לעדות איש לתמיכה בגרסתו, לא הציג הסכם עבודה כתוב בינו לבין החברה (שוב, לא ברור באיזו חברה) או הודעה על תנאי עבודה – דבר שעומד לחובתו.

דיון והחלטה

• אין חולק בין הצדדים כי חברת "זאפונט" היתה חברת מעטים. (נציין כי להערכתנו השיעור בו הציבור המחזיק בעקיפין בחברה באמצעות חברת נס קטן מהסף הנדרש ולכן תנאי הציבוריות לא חל במקרה זה, דבר המאפשר היות החברה חברת מעטים – להרחבה בנושא ניתן לקרוא את מבזקנו מס' 522). המבוטח היה מייסדה, בעל המניות היחיד ובעל זכות החתימה הבלעדי בה.
•  בבעלות המבוטח היו למעלה מ-10% ממניות החברה, עד יום 8.4.2014.
• המבוטח נשען אמנם על פס"ד בביה"ד הארצי (עב"ל 51264-10-13 – עלי תיתי נ' המל"ל) לפיו יש לבחון מהותית את מידת ההשפעה למי שנטען שהוא בעל שליטה. עם זאת קובע ביה"ד כי אין בקביעה זו כדי לסייע למבוטח, מכיוון שבהלכת תיתי נדון המקרה ההפוך למקרה הנדון: המערער לא היה רשום כבעל שליטה בחברה אלא קיבל ממנה תלושי שכר. שם נפסק כי התובע היה בעל שליטה בחברה מבחינה מהותית.
• לעניין זה קובע ביה"ד, כי לפי הלכת תיתי ניתן לקבוע אם שכיר הוא גם בעל שליטה מבחינה מהותית, אולם לא ניתן להשתמש בהלכה זו ולקבוע את ההיפך. דהיינו, מבוטח שהוא בעל שליטה מבחינה פורמלית לא יוכל להיחשב בדיעבד כמי שלמעשה לא היה בעל שליטה.
• בית הדין מעלה כשאלת אגב אם שולמו בעבור בעל השליטה דמי ביטוח, לדעת בית הדין התשובה כנראה שלילית.
• בדרך אגב, וללא צורך להתייחס לכך עקב הקביעות לעיל, ממשיך ביה"ד וקובע שעל מנת להיות מבוטח בביטוח אבטלה, היה על המבוטח להיות עובד שכיר: במקרה דנן, לא הוכיח המבוטח כי התקיימו יחסי עבודה בינו לבין חברת "זאפונט" או בינו לבין חברת "נס". המבוטח לא העביר כרטיס נוכחות, לא הציג תלושי שכר, ניהל את שעות העבודה שלו כראות עיניו, לא היה מעליו מנהל אלא רק הדירקטוריון.
  לפיכך, כפועל יוצא מהאמור לעיל, ברור לביה"ד כי המבוטח לא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא.