סעיף 85 לחוק קובע כי ניתן בהתקיים תנאים מסויימים לבצע בתוך 4 שנים מיום שהוצאה שומה תיקון בה.
סעיף 107 לחוק קובע כך: "המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה".
על פניו הסמכות הסעיף הינה בלתי מוגבלת.
עם זאת במספר רב של פסקי דין נדונה הסוגיה האם ניתן או לא ניתן להאריך מועד כאמור בסמכות הרחבה שמעניק סעיף 107, גם לביצוע תיקון שומה (מוצדק) לאחר חלוף 4 שנים מיום שהוצאה .
טרם יבש הדיו ממבזקנו מס' 685 שתאר את הקביעה השיפוטית האחרונה בועדת ערר מס שבח, לפיה ניתן להאריך מועד לביצוע תיקון שומה ככל שנמצאו העילות לכך, גם אם חלפו 4 השנים כמתואר בסעיף 85 לחוק, וזאת בהסתמך בעיקר על הלכת חכמי בבית המשפט העליון (ע"א 5461/11 לא פורסם) שעל פי קביעת ועדת הערר, הינה בגדר הלכה מחייבת –
והינה ביום 8.2.2017 ניתנה קביעה קצרה ולא מנומקת של ביהמ"ש העליון בעניין אבשלום בר גיורא (ע"א 5070/15) הקובעת כך:
"הערעור יידחה ברובו (למעט המפורט בסעיף 2 להלן) וזאת בהינתן ההתיישנות המהותית הקבועה בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין… שאת המועד הקצוב בו לא ניתן להאריך מכוח הוראת סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין".
אם כן, ושלא בטובתנו – נחתם הגולל על סוגיה זו.
על אף האמור – שני דברים:
האחד : מדובר בתיק שעבר הרבה גלגולים משפטיים, כולל ערעור לעליון שנדחה, והגיע שוב לעליון והפעם תוך בקשות לניכוי הוצאות שונות וקיזוז הפסדים שהיו לנישום לא הוצגו קודם לכן ולא קוזזו. (בקשות אלו כלל לא עלו בשלבים ההתדיינות הקודמים).
הכל כמובן לאחר שחלפו 4 שנים מיום שהוצאה השומה.
יש להניח כי נסיבות המקרה הכולל "הטורדניות משהו" השפיעו על הקביעה הלקונית הגורפת הזו.
השני: על אף הקביעה הלכאורה גורפת, ולמרבה הפלא, מוסיף ביהמ"ש העליון בסעיף 2 והאחרון בפסק, וקובע באופן תמוה ומבלבל, כך:
"בסוגיה אחת יוחזר הדיון אל בית המשפט המחוזי והיא – סוגיית הזכאות לקיזוז הפסדים לצורך חישוב מס-שבח .בעניין זה יתקיים דיון לגופם של דברים ויתבררו הטענות העובדתיות והמשפטיות שבפי הצדדים. למען הסר ספק מובהר כי אף שמוסכם כי יתקיים דיון לגופם של דברים בסוגיה זו שמורה למשיב, בין היתר, הטענה בדבר השתק עילה בהקשר זה".
אז אפשר או אי אפשר לתקן השומה ולקזז הפסדים לאחר שחלפו 4 שנים מהוצאתה ?
לביהמ"ש העליון הפתרונים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
