ביום 7.5.2017 דחה ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 21494-06-14) את תביעתו של עמוס תלמי (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בגין הכנסות ממשלח יד שהיו לו, חרף היותו נכה צה"ל המקבל גמלת נכות לפי חוק הנכים, זאת מאחר ולא שולמה לו בפועל קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

רקע חוקי

• בסעיף 351(ד) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "החוק") נקבע כי לא ישולמו דמי ביטוח לאומי בעד ענפי ביטוח מסויימים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או קצבת נכות כללית מלאה לצמיתות או למשך 12 חודשים רצופים לפחות, אף אם יש לו הכנסה אחרת.

תמצית עובדתית

• המבוטח, נכה צה"ל, זכאי לקבל קצבת נכות ממשרד הביטחון לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בשיעור 97%. במקביל הוא הוכר לצורך חוק הביטוח הלאומי כבעל דרגת אי כושר להשתכר בשיעור של 75% (קצבת נכות כללית מלאה) לצמיתות.
• מאחר והחוק אינו מאפשר קבלת כפל גמלאות, המבוטח בחר לקבל קצבה לפי חוק הנכים ממשרד הביטחון, ובפועל לא שולמה לו קצבת נכות כללית מהמל"ל.
• למבוטח הכנסה צנועה מעבודה. בשנת 2011 השתכר המבוטח בנוסף גם סך של 13,768 ₪ ממשלח ידו וחויב בגין הכנסה זו בתשלום דמי ביטוח לאומי.
• המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה דמי הביטוח הלאומי שהיה על המבוטח לשלם למל"ל.
• בביה"ד האזורי טען המבוטח כי הוא נכנס לגדר סעיף 351(ד) לחוק בהיותו זכאי לקצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי.
  לטענתו, הסעיף נועד לפטור מבוטחים כמותו מתשלום דמי ביטוח לאומי בגין ענפי ביטוח שאינם רלוונטים עבורו (כגון אבטלה או נכות), זאת אף אם אינו מקבל בפועל קצבה מהמל"ל.
• המל"ל טען שהביטוי "מגיעה" מתייחס לתשלום בפועל ולא לזכאות עקרונית.
• ביה"ד האזורי נשען על הלכות קודמות של ביה"ד הארצי כמו יבלונק וסנזנוביץ ודחה את טענות המבוטח (ראה מבזקי מס מספר 340 ו – 441).

טענות הצדדים בערעור

• מעבר לטיעון לעיל, טען המבוטח כי המונח "הגיע" לפי מילון אבן שושן, פורש כ"היה צריך להינתן לו" ומכאן שהוא עוסק בזכאות עקרונית ואינו מחייב קבלת הקצבה בפועל.
  עוד טען המבוטח כי אין להפלות נכי צה"ל שבחרו בקצבה לפי חוק הנכים, ביחס למקבלי קצבאות נכות לפי חוק הביטוח הלאומי וכי בהלכות הקודמות, לא הוכרו המבוטחים כזכאים לקצבה גם לפי חוק המל"ל, בעוד שהוא – כן !
• המל"ל נסמך על ההלכות דלעיל. ביה"ד הארצי פירש את המונח "מגיעה" כ"משתלמת בפועל" והבחין בין זכאות לגמלה לתשלום גמלה.
  המבוטח אינו יכול להרכיב סל זכויות חדש שאינו קיים בחוק.

דיון והחלטה הקשורים לעניין
ביה"ד הארצי קיבל את החלטת ביה"ד האזורי בין היתר מהטעמים הבאים:

• סעיף 351(ד) לחוק קובע פטור מלא או חלקי מדמי ביטוח לאומי למי שמגיעה לו קצבה מהמל"ל כאמור בסעיף. מגיעה – קרי: משתלמות למבוטח הלכה למעשה.
• כאשר בחר פלוני בגמלה לפי חוק הנכים, אין הוא זכאי לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי אף אם התמלא התנאי של נכה באותו חוק.
  המבוטח אינו יכול להקים לעצמו "סל" המערב זכויות בשני מסלולים.
• אף אם המבוטח בנסיבותיו לא יוכל להנות מגמלאות בחלק מענפי הביטוח בגינם הוא נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי – אין בכך משום עילה למתן פטור.
• לא ניתן להרחיב את ההטבה שנקבע על ידי המחוקק באמצעות פרשנות תכליתית להוראת החוק.

בשולי הדברים
בעניין קצבת זקנה – המוסד לביטוח לאומי הקל על מבוטחים בגיל פרישה שזכאים לקבל קצבת זקנה אך בחרו לקבל קצבת נכות מעבודה.
רק במקרה הזה, האישור העקרוני לזכאות לקצבת הזקנה אף ללא קבלת קצבת זקנה בפועל, מקנה פטור מלא או חלקי מדמי ביטוח לאומי לפי סעיף 351 לחוק.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה.