ביום 19 למרץ 2017 פורסמה החלטה של ביהמ"ש המחוזי בעניין חברת ד"ר שלמה כהן ושות' עורכי דין (ע"מ 29087-12-15), וזאת במסגרת בקשת פקיד השומה לתקן את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה ולהוסיף שני נימוקי שומה חדשים.

רקע
עיקר עניין הערעור עצמו הוא האם רשאית המערערת – משרד עו"ד בתחום הקניין הרוחני ורישום פטנטים, לנכות הוצאות פחת בגין רכישת ציורים יקרי ערך וכן הוצאות נלוות.
לדיון המשפטי ולהכרעה, בגוף הסוגיה המיסויית המעניינת הזו, נאלץ כאמור להמתין בסבלנות. בהליך שיפוטי הנוכחי אותו נסקור במבזק זה, נדונה בקשת פקיד השומה לתיקון נימוקי הצו. הסוגיה קשורה בעבותות לתחום הליכי השומה והערעור בדיני המס.
טענתו המקורית של פקיד השומה היתה, כי עיקר השאלה להכרעה בערעור היא האם חפצי האומנות הינם "נכס בר פחת" ומה שיעורו.
בבקשה לתיקון נימוקי השומה בערעור, בטרם תמו ההליכים המקדמיים, מעלה פ"ש שתי טענות חדשות. טענה ראשונה לפיה הוצאות הפחת שנדרשו בגין חפצי האומנות אינן משמשות בייצור הכנסה, הן אינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת הכנסתה של המערערת ועל כן אינן מותרות בניכוי. טענה שניה, היא כי רכישת חפצי האומנות ודרישת הוצאות פחת במסגרת המערערת הינה עסקה או פעולה מלאכותית או שאחת ממטרותיה העיקריות היא הפחתת מס בלתי נאותה.
לטענת פ"ש לא מדובר בטענות חדשות. הטענה הראשונה היא נגזרת מהוראת סעיף 17(8) וסעיף 21 לפקודה – ממילא ינתן להכיר בהוצאת פחת רק לאחר שההוצאה עמדה במבחן הסף של היותה כרוכה ושלובה בהליך הפקת ההכנסה. כמו כן, מדובר בהרחבת העמדה בלבד לצורך הבהרה וחידוד הפן המשפטי. הטענה השנייה בעניין המלאכותיות נגזרת מהעובדות שכבר צוינו בהודעה המפורשת המקורית, כי בעל המניות היחיד של המערערת נהג לרכוש חפצי אומנות במישור האישי כחלק מהאוסף הפרטי.
עוד טען פ"ש כי הבקשה מוגשת בתחילת ההליך המשפטי לפני קביעת מועדים להוכחות, היא אינה פוגעת בזכויות המערערת ומבוססת בעיקרה על טיעונים משפטיים.
טענות החברה: מדובר בעריכת צו חדש הכולל טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות המועלות לראשונה בשלב הערעור.

פסיקת ביהמ"ש
לביהמ"ש שיקול דעת רחב ע"פ תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, להתיר תיקון של כתב הטענות בערעור לכל אחד מהצדדים. מבחינת השיקול העיקרי בהחלטה אם לאפשר את התיקון, יש חשיבות בהוספת הטענה הראשונה וזאת על מנת לדון בשאלה המקדמית האם מדובר בהוצאה מותרת בניכוי ורק לאחר מכן האם מדובר בנכס בר פחת.
למרות שמדובר בטענה חדשה שאיננה חידוד או הבהרה, שלא הופיעה בנימוקי השומה המקוריים, החליט בית המשפט לאפשר את התיקון לפ"ש, ומציין כי זכויות המערערת אינן נפגעות כתוצאה מהתיקון.
עוד מנמק בית המשפט כי הבקשה הוגשה בהליכים המקדמיים בטרם יגרם עינוי דין, וכי המערערת אינה מופתעת מהעלאת הטענה שכן היא הועלתה במסגרת הדיונים בשלב ב'.
בעניין טענת המלאכותיות: אכן זו נטענה במפורש רק בשלב הערעור, אך יחד עם זאת מדובר בטענה משפטית בעיקרה ללא שינוי בעובדות, ולכן התירה כב' השופטת סרוסי גם את הוספת טענה זו.
לסיכום, המסקנה היא כי בית משפט יבחן כל מקרה לגופו, ובכל מקרה, המבקש (בין אם פ"ש ובין אם הנישום) לתקן כתב טענה, מוטב שיעשה כן בהקדם האפשרי, במטרה להבהיר את הפלוגתאות הקיימות, ולא להרחיב ו/או להוסיף עילות חדשות.
לענייננו, בית המשפט לא השתכנע כי נפגעו כללי ה"משחק ההוגן" בין הצדדים ולכן אפשר את התיקון, וזאת תוך התחשבות בהגינות הדיונית, תום הלב של הבקשה ושיקולי השיהוי.
לעמדתנו אכן מדובר ב"תיקון מסלול" מצד פ"ש, אך הואיל ובית המשפט השתכנע שהטענות הועלו לפני כן במסגרת דיוני השומה הוא אפשר את התיקון ומכאן גם החשיבות להעלאת כלל הטיעונים כבר במהלך דיוני השומה תוך תיעוד מלא ושמירת הפרוטוקולים וכמובן הקפדה על העלאת אותם טיעונים במסגרת פירוט נימוקי הערעור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.