ביום 28.9.2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 36522-02-16) את תביעתה של נטלי קלמן (להלן: "המבוטחת") לתשלום קצבת אזרח ותיק (זקנה) מעבר לשנה אחורנית, חרף העובדה כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מעולם לא שלח לה מכתב המיידע אותה בעניין זכאותה לקצבה.

רקע חוקי

• סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי כל תביעה לגמלת כסף יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה והגמלה תשולם לתקופה רטרואקטיבית מירבית של 12 חודשים (למעט חריגים).

• סעיף 296ב(2) לחוק קובע ספציפית לעניין קצבת אזרח ותיק כי לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח בעד תקופה העולה על 12 חודשים.

תמצית עובדתית

• המבוטחת הגיעה לגיל הפרישה המזכה בגמלת אזרח ותיק בחודש אוגוסט 2011 (גיל 62).

• תביעתה לקצבת אזרח ותיק הוגשה בחודש נובמבר 2015 ואושרה אחורנית מנובמבר 2014.

• לטענתה, היתה זכאית לקצבה מגיל הפרישה או לפחות בעבור 48 חודשים ממועד הגשת התביעה, בהתאם לאמור בסעיף 296(ב) לחוק.

• לטענתה, המל"ל פעל בחוסר תום לב כשלא טרח לשלוח מכתב המיידע אותה אודות זכאותה ויש לראות בכך רשלנות מובהקת.

  לחילופין טענה כי יש לפרש את סעיף 296(ב) לחוק כך, שבשונה מתשלום גמלאות אחרות הניתנות להשתלם עד 12 חודשים אחורנית, לגבי קצבת אזרח ותיק המותנית בהכנסות ניתן לשלם גמלה אחורנית 12 חודשים נוספים, קרי 24 חודש.

• לטענת המל"ל, הסעיף המאריך את זכות התביעה אחורנית שהוסף ביום 12.1.2012, מתייחס רק לזכאי לקצבת זקנה בגיל שאינו מותנה בהכנסות, ולא בגיל שהזכאות לקצבה תלויית הכנסות (62 כיום לאישה). מאחר והמבוטחת טרם הגיעה לגיל האמור, אין להחיל עליה את השינוי.

  המל"ל גם סבור כי אינו חייב ליידע את המבוטחים ושתנאי הכרחי לקיצבה הוא הגשת תביעה כמחוייב בתקנות.

  • אי ידיעת הדין לא מקנה זכאות במקום שהזכאות אינה קיימת בחוק.

דיון והחלטה

• ביה"ד הארצי דן במספר הזדמנויות בשאלה החוקתית בסעיף 296 לחוק וסבירותו ומצא כי הסעיף עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בהתחשב בתכלית גמלאות המל"ל ומאחר והמבוטחת טרם הגיעה לגיל הזכאות לקצבה שאינה מותנית במבחן הכנסה, לכן לא יכול להיות ספק כי במקרה זה לפי לשון החוק, סעיף 296(ב)(2) לחוק קובע שלא תשולם גמלה מעל 12 חודשים – "ההוראה נוסחה על דרך הציווי, ולא מותירה שיקול דעת למוסד".

• אומנם ב"כ המבוטחת טען כי המל"ל לא קיים את החובה שקבועה בנהלים ליידע מבוטחים בדבר זכאותם כאשר הם מגיעים לגיל המזכה, עם זאת ביה"ד נשען על פסיקות ביה"ד הארצי לפיהן אף אם המל"ל הפר את חובת היידוע, אין בכך כדי להקנות זכות תשלום רטרואקטיבית מעבר להוראות החוק.

• התכלית שעומדת מאחורי סעיף 296 לחוק והפסיקה בנדון מבוססים על כך שהביטוח הלאומי הוא ביטוח סוציאלי המגלם רעיון כפול של סולידריות בין תושבי המדינה, בינם לבין עצמם, ואחריות המדינה לתושביה.

• נפסק כי: על אף מחדלי המל"ל, אין אפשרות להכיר בזכאות לקצבת אזרח ותיק אחורנית מעבר ל- 12 חודשים, בגיל שבו הזכאות לקצבה מותנית בהכנסות.

• התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.