ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 42364-10-15) דחה ביום 11 באוקטובר 2017 את תביעתה של לילך אברמוב (להלן: "המבוטחת") להכרה בתאונה שעברה כתאונת עבודה בטענה כי ביצוע בדיקות סקר רפואיות אינו פעילות נלווית לעבודה.

רקע חוקי

• תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד אצל מעסיקו או מטעמו.

• לפי פרשנות של בית הדין הוכרו כתאונות עבודה גם אירועים שהתרחשו תוך כדי ביצוע פעילות "נלווית לעבודה".

מבוא ורקע עובדתי

• המבוטחת עובדת כמנהלת חשבונות שכירה בחברת הייטק (להלן: "המעסיק").

• ביום 1.4.2014 בשעות הבוקר אירעה לה תאונת דרכים בדרכה לבדיקות סקר רפואיות בבית החולים.

• המבוטחת הודיעה למעסיק באותו יום על התאונה.

• נוהל בדיקות הסקר התקופתיות הינו יוזמה של הנהלת המעסיק וועד העובדים. המעסיק אף נשא בהוצאות הבדיקות באופן מלא.

• למבוטחת שולם שכר בעבור זמן הבדיקות ולא קוזז יום חופש בגין היעדרות בשל הבדיקות.

• כמו שאר העובדים, המבוטחת יכולה היתה לתאם את יום הבדיקות בהתאם ליום שנוח לה.

• ההגעה לבדיקות מבוצעת באופן פרטי ומימון הוצאות הנסיעה לבדיקות על חשבון העובד.

• תביעתה להכיר בתאונה כתאונת עבודה נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

• אין חולק בדבר התאונה והמחלוקת בין הצדדים בשאלה אם לראות בבדיקות כפעילות נלווית לעבודה.

תמצית טענות המבוטחת

• למעסיק אינטרס מובהק בביצוע הבדיקות ולכן מימן את הבדיקות, תוך תשלום שכר מלא בעבור יום ביצוע הבדיקות מבלי שנוכה יום חופש בגין ההיעדרות מהעבודה.

• ביצוע הבדיקות מעוגן בהסכם ההעסקה של המבוטחת והיו חלק אינטגרלי מעבודתה.

• המעסיק "המריץ, דרש ועודד" את המבוטחת לבצע את הבדיקות והיה אקטיבי ומעורב בייזום וארגון הבדיקות.

• המבוטחת נדרשה לבצע את הבדיקות פעם בשנה בקביעות במשך 9 שנות העסקתה טרם התאונה.

• לא יתכן שבדיקות רפואיות פולשניות, הנעשות בצום, ייחשבו כהטבה לעובד

• לאור כל האמור, הבדיקות לטענתה הן בבחינת פעילות נלווית לעבודה ולכן יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

טענות המל"ל

• הבדיקות מבוצעות ביוזמת המבוטחת בלבד. המבוטחת מתאמת את מועדן ומגיעה אליהן באופן עצמאי ועל חשבונה, מבלי להעביר את תוצאות הבדיקות למעסיק.

• למעסיק אין ענין ממשי בעצם הבדיקות ובתוצאותיהן. הדבר עלה בין היתר מתשובת המעסיק ל"שאלון למעביד – פגיעה בדרך לבדיקות רפואיות", הן בנוגע לנחיצות הבדיקות לעבודת המבוטחת והן בנוגע לכך שאין חובת השתתפות בבדיקות.

• המעסיק אף אישר כי תוצאות הבדיקות אינן מועברות אליו.

• אין כל קשר בין עבודתה הפקידותית של המבוטחת כמנהלת חשבונות לבין הבדיקות.

• העובדה שכל מעסיק שמח לוודא כי עובדיו בקו הבריאות, אינה יוצרת קשר אוטומטי בין עריכת בדיקות רפואיות לבין עבודת העובדת.

• לכן אין לראות בבדיקות כפעילות נלווית הקשורה לעבודת המבוטחת.

דיון והחלטה

• ביה"ד סקר מספר פס"ד שעסקו בנושא. "בפרשת אילוז" (עב"ל 1006/01) התווה ביה"ד הארצי מבחן דו שלבי לבחינת סוגיית ההכרה בפעילות כפעילות נלווית שזוכה לכיסוי ביטוחי בהתאם לחוק.

  שלב ראשון – האם האירוע כולו הוא חלק מפעילות נלווית לעבודה. מבחן משנה עיקרי הוא באיזו מידה למעסיק יש ענין בקיומו של האירוע? ענין זה נבחן בהתאם למבחן הסבירות ותוך מתן משקל מתאים לכל אמת מידה שנבחנת.

  בשלב שני – האם הפעילות הספציפית שבה עסק העובד בעת הפגיעה היתה חלק אינטגרלי מהאירוע שהוכר כפעילות נלווית.

• בהלכת שפירא (דב"ע נ"א/0-144) דן ביה"ד הארצי בפרשה דומה למקרה דנן, ונקבע כי ביצוע בדיקות סקר תקופתיות בנסיבות אותה פרשה, לא הוכר כפעילות נלווית לעבודה.

ביה"ד מסכם וקובע

• אין חולק כי הבדיקות מומנו ע"י המעסיק, שולם למבוטחת שכר עבודה בעד יום הבדיקות ולא נוכה לה בגין ההיעדרות יום חופשה.

• מימון בדיקות רפואיות ע"י מעסיק, אין בו כשלעצמו כדי לקבוע את הקשר הדרוש לעבודה.

• כדי שבדיקה רפואית תהפוך לפעולה נלווית לעבודה יש צורך בקשר לעבודתו של העובד, מעבר לענין הכללי שיש למעסיק בשמירת בריאות עובדיו.

• ביה"ד התרשם כי בהתחשב במלוא הראיות, לא הוכח כל ענין ממשי של המעסיק בביצוע הבדיקות של המבוטחת, לא הוכח כי ביצוע תפקידה של המבוטחת כמנהלת חשבונות מחייב כשירות רפואית כלשהי ותפקידה אינו דורש עריכת בדיקות רפואיות מכוח הדין. לא הוכח כי העסקתה הותנתה בביצוע בדיקות רפואיות בטרם נקלטה לעבודה או במהלכה.

• לא הוכח כי היתה חייבת לבצע את הבדיקות ולא כי תוצאות הבדיקות מובאות לידיעת המעסיק.

"עריכת בדיקות סקר רפואיות מסוג זה, באופן מרוכז, באותו יום ובבית חולים אחד, ללא עלות ותוך היעדרות מהעבודה וקבלת שכר בגין יום הבדיקות, בהחלט עשויה להיחשב כהטבה. אין ספק שלעובד אינטרס בשמירה על בריאותו ובכלל זה לעובד אינטרס ממשי בגילוי ואבחון מוקדם של מחלות ותופעות רפואיות הדורשות טיפול. משכך לא ניתן לקבל את טענת התובעת לפיה לא ניתן לראות בכך הטבה".

ביה"ד קובע איפוא שלא הוכח כי קיימת זיקה ממשית בין ביצוע הבדיקות לבין עבודת המבוטחת ולכן אין לראות בביצוע הבדיקות כפעולה נלווית לעבודה ואין מנוס מדחיית התביעה.

בשולי הדברים
מהציטוט שהובא לעיל יתכן ועולה כי לא רק שמימון ע"י המעסיק של בדיקות רפואיות כדוגמת המקרה דנן, אינן בגדר טובת המעסיק ואינן מזכות בדמי פגיעה בעבודה, אלא שהן טובתו של העובד, מה שעלול להביא להשתת חיובו של המעסיק בשומות ניכויים (מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ובריאות).

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.