במהלך חודש נובמבר 2017 שלח המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הודעות לקבלני בנייה בדבר החובה לדווח למל"ל על העסקת קבלן משנה, שאם לא כן המל"ל יראה אותם כאילו הם המעסיקים של עובדי קבלן המשנה, הן לעניין תשלום דמי הביטוח והן לעניין הסנקציות שבסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

רקע חוקי
תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957 קובעות:

• קבלן המבצע עבודות בנייה באמצעות קבלן משנה, ימציא למל"ל את כל הפרטים כנדרש בטופס 648 (אפשר להשיגו בכל סניפי המל"ל ובאינטרנט) תוך 7 ימים מיום עריכת החוזה עם קבלן המשנה או מהיום הראשון להעסקתו של קבלן המשנה, לפי התאריך המוקדם יותר.

• לפי פרסום של המל"ל, עבודות בנייה לעניין התקנות הן כל העבודות במסגרת הנדסה אזרחית לרבות חפירה, סלילה וכו'.

• תקנה 2 לתקנות אלה קובעת כי אם קבלן המשנה המציא לקבלן הבנייה אישור מהמל"ל כי הצהיר אצלו על העסקת עובדים כנדרש בתקנות, לא תחול על הקבלן חובת הדיווח בטופס האמור.

• קבלן בנייה שלא הודיע למל"ל כנדרש, ולא קיבל אישור מהמל"ל לפי תקנה 2, יראוהו לעניין תשלום דמי הביטוח ולעניין האחריות בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי, כאילו הוא המעסיק של עובדי קבלן המשנה.

הנחיות ביצוע
מילוי טופס 648

• הקבלן וקבלני המשנה מתבקשים למלא טופס 648 ולצרף העתק מחוזה העבודה.

• הקבלן הראשי ממלא את פרטי החוזה עם קבלן המשנה, לרבות:

  פרטים אישיים, מספר תיק הניכויים, מספר העובדים שמועסקים על ידו, התמורה הכוללת הצפויה בחוזה, מקום ביצוע העבודה, סוג העבודה ופרטי המייצג.

  קבלן המשנה אמור למלא בעצמו באותו טופס את פרטי העבודה, בין היתר: מספר עובדים בממוצע בפרוייקט, שכר ממוצע צפוי לעובדים, פרטי חשבון הבנק וכן לקבלן עצמאי – ההכנסות הצפויות ומספר שעות העבודה כעצמאי.

  קבלת אישור מהמל"ל

• קבלן משנה שמעסיק עובד אחד לפחות יקבל מהמל"ל בהתאם לבקשתו אישור על תיק ניכויים פעיל למועד המכתב, וימסור אותו לקבלן הראשי. בכך פטור הקבלן הראשי מחובתו להודיע למל"ל על ההתקשרות עם קבלן המשנה לפי תקנה 2 לעיל.

השלכות מעשיות מאי דיווח כאמור

• לפי סעיף 369 לחוק רשאי המל"ל לתבוע ממעסיק שלא נרשם במועד או לא דיווח על עובדיו או לא שילם במועד את דמי הביטוח בעד עובדיו, ואירע מקרה המזכה בגמלה, את שווי כל הגמלאות בעין ובכסף ששולמו וישולמו בעתיד לעובד על ידי המל"ל בקשר לאותו מקרה, במגבלות שבסעיף.

• ביולי 2017 נכנס לתוקפו תיקון לסעיף זה ולפיו רשאי המל"ל לגבות מהמעסיק מכוח פקודת המיסים (גבייה) את ההחזר, במגבלה של עד 20 פעמים שכר ממוצע במשק (193,460 ₪ – 2017). הסכום האמור מתייחס לעובד אחד, כך שבהתאמה אם מדובר ביותר מעובד אחד יש להכפיל את הסך הנ"ל. לכאורה מדובר בהקלה מאחר ודרישת השיפוי מוגבלת בתקרה האמורה. זאת בהנחה שלעיתים עלות הנזק שנגרם לעובד עלולה להסתכם בסכומי עתק, כאשר מדובר בקצבת נכות מעבודה שעשויה להשתלם כל החיים.

• המל"ל יפנה למעסיק בדרישה לשלם את דמי הביטוח שלא שולמו לו (מגולמים) בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות.

בשולי הדברים:

• בתאריך 14.7.2011 פרסמנו מבזק מס מספר 408 שבו נידונה תביעה של עובד בביה"ד האזורי לעבודה שנפגע קשה בתאונת עבודה. במקרה הנדון, קבע ביה"ד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין העובד, שהועסק על ידי קבלן משנה, לבין הקבלן הראשי על כל המתחייב.

  אמנם ביה"ד דן בסוגיית מעמדו של העובד שנפגע, עם זאת, ניתן היה גם לראות בקבלן הראשי כמעסיקו של העובד שנפגע מכוח התקנה האמורה, בהיעדר דיווח למל"ל.

• הפרטים הנדרשים למילוי בטופס הן ע"י הקבלן הראשי והן על ידי קבלן המשנה הם פשטניים מחד וחודרניים/פרטיים מאידך, ולא נראה כי ניתן למלאם בנקל.

  אי לכך ה"חילוץ" שמציעה התקנה כך שאישור המל"ל בדבר הצהרת קבלן המשנה על העסקת עובדים על ידו – תפטור את הקבלן הראשי מהדיווח ומהחשיפה, היא הדרך הראויה ברוב המקרים.

אנו ממליצים לקבוע כנוהג קבלת אישור מהמל"ל, או חובת מילוי טופס 648, כבסיס לכל הסכם בין קבלן בנייה לבין קבלן משנה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.