ביום 14 בדצמבר 2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 60947-06-15) את תביעתה של יעל פלאט (להלן: "המבוטחת").
ביה"ד קבע כי אין אפשרות להביא בחשבון את חודש הלידה בתביעה לדמי לידה וקבע את התנאים שבהם המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") רשאי להגדיל את הבסיס לגמלה כשיש הפחתת שכר או היעדרות מהעבודה ברבעון שקדם ליום הקובע.

רקע חוקי

• היום הקובע הוא היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי הלידה.

• לעניין הבסיס לגמלה, רבע השנה לפי תקנה 2א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות"), הוא רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו חל יום הפסקת העבודה.

• תקנה 2(א) לתקנות קובעת כי אם לרגל ההיריון הפסיקה המבוטחת עבודתה לפני היום הקובע, או לא שולם למבוטחת מלוא השכר לפני היום הקובע, יש לחשב את שכר העבודה ברבע השנה שקדם למועד שבו לא שולם מלוא השכר או שקדם להפסקת העבודה.

• תקנה 2(ב) לתקנות קובעת כי אם לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה שבתקנת משנה (א) מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המשוער וחלוקתו ב-90, ובלבד ששכר עבודתה הרגיל לא יעלה על השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה, או אילו שולם לה מלוא השכר כאמור בתקנת משנה (א).

• השכר המשוער הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום עבודה במספר הימים שלא עבדה.

רקע עובדתי

• המבוטחת עבדה כבודקת תוכנה שכירה ובמקביל למדה לימודי תואר שני כעובדת סוציאלית באוניברסיטה העברית. הלימודים היו שלא לצורך עבודתה.

• בחודש 10.2014 נעדרה המבוטחת מעבודתה במשך שבועיים וחצי, כיוון שטסה לארה"ב במסגרת לימודיה.

• בגין היעדרות זו שולם לה שכר בגובה 7 ימי חופשה ושאר ימי ההיעדרות היו על חשבונה.

• ביום 28.1.2015 ילדה המבוטחת והמל"ל חישב את דמי הלידה לפי שכרה בחודשים 10.2014 עד 12.2014. על כך הגישה תביעה לביה"ד.

• לטענתה, חישוב דמי הלידה, בהתחשב בכך שילדה בסוף ינואר 2015, פגע בה ובכך לא הושגה מטרת דמי הלידה שהיא להיות קצבה מחליפת "הכנסה".

• עוד טענה המבוטחת כי הפגיעה בשכרה נבעה בשל היותה עובדת שעתית ובחודש אוקטובר עבדה מעט שעות. היא בקשה לכלול בבסיס הגמלה את חודש 1.2015 שבו עבדה כמעט חודש מלא, במקום חודש אוקטובר 2014.

• המבוטחת הביאה לדוגמה את הסכמת המל"ל בתיק אחר (וולף), שם המל"ל כלל ברבע השנה את החודש שבו ילדה.

• לטענת המל"ל, בחישוב דמי פגיעה (עניין וולף) נקבע מנגנון חישוב חלופי שמביא בחשבון את תשלום דמי הפגיעה עפ"י חישוב המיטיב עם המבוטח. מנגנון זה אינו קיים בדמי הלידה.

• פסה"ד שאליו מפנה המבוטחת מבוסס על חוזר שבוטל בשנת 2012.

דיון והחלטה

• המבוטחת עבדה במהלך חודש 1.2015 ואף ילדה באותו חודש. היום הקובע הוא 1.1.2015 ורבע השנה שקדם ליום זה הוא אוקטובר עד דצמבר 2014.

• הנוהג לכלול את החודש בו ילדה מבוטחת התבסס על חוזר המל"ל שהופסק בחודש 6.2012.

• ביה"ד נשען על פס"ד בביה"ד הארצי (בעניין בלומנפלד) שקבע כי במקרים שבהם הפחתת השכר או ההיעדרות מהעבודה לא היו עקב הנסיבות המפורטות בתקנות 2(ב), או מסיבה אחרת שאינה תלויה בעובדת, אזי אין המבוטחת שונה מכל מבוטחת אחרת שאינה בהיריון ונגרע משכרה בנסיבות דומות.

• היעדרות המבוטחת בחודש 10.2014 היתה מטעמים הקשורים ללימודים אקדמאיים ללא קשר לעבודתה, ולכן התביעה נדחתה.

בשולי הדברים

• בתאריך 22.10.2016 פרסמנו מבזק דומה (מספר 661) לפיו השכר בחודש שבו הפסיקה מבוטחת לעבוד עקב לידה לא יובא בחשבון אף אם הוא מיטיב עם המבוטחת.

• בעקבות פרסום חוזר של המל"ל מס' 1453 בחודש מאי 2016, ולאור בירור שערכנו עם גורמים במל"ל, עולה כי עודכנה הפרשנות שנתן המל"ל למושג "חופשה" (המתוארת בתקנה 2(ב) לעייל).

  חוות הדעת החדשה מאפשרת לחשב גמלת אימהות בתוספת השלמת ימי היעדרות בשל חופשה מהעבודה עד חודש ימים, גם כאשר החופשה היא מבחירה של העובדת, ללא צורך בקבלת הסבר לסיבת החופשה.

לפרטים נוספים נתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט , מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.