ביום 28.1.2018 דחה ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 69967-09-16) את תביעתו של נועם הוכהויזר (להלן: "המבוטח") לביטול חיובי דמי ביטוח שהוטלו עליו ב"תואנה" כי נחשב כל העת כתושב ישראל, זאת לאחר שביה"ד קבע כי המבוטח לא הרים את הנטל להוכיח כי העתיק את מרכז חייו מישראל לארצות הברית.

תמצית עובדתית

• המבוטח תושב ישראל ונושא אזרחות אמריקאית, השתחרר משירות סדיר בצה"ל בסוף 2011 ומיד נסע לארה"ב.

• בתקופה 21.11.2011 עד 13.9.2015 שהה חליפות בארצות הברית ועבד שם בעבודות שונות קצרות טווח, במקומות שונים, גר בדירות של קרובים, חברים, או דירות שהועמדו לרשותו ע"י חברה שהעסיקה אותו שם. לתקופה של כשנה היה גם שותף עסקי במסעדה שהופעלה ע"י ישראלי אחר.

• בארה"ב פתח 2 חשבונות בנק. בישראל היה לו כל העת חשבון בנק "רדום".

• במהלך התקופה הנ"ל חזר לישראל 7 פעמים, כשבשנים 2013-2014 שהה בישראל תקופה רצופה של כעשרה חודשים, במסגרתם גם גוייס למילואים בקיץ 2014 במבצע "צוק איתן", לטענתו מתוך "רגש פטריוטי".

• יצוין כי המבוטח לא הודיע למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") או לכל רשות ישראלית אחרת על כוונתו לעזוב את ישראל ולהעתיק את מרכז חייו לארה"ב.

• ביום 13.9.2015 הגיע לישראל ואין חולק כי ממועד זה הוא תושב ישראל.

סלע המחלוקת

• לטענת המבוטח: הוא עזב את הארץ בחודש 11/2011 על מנת להשתקע בארה"ב וחדל להיות תושב ישראל מיום שיצא לארה"ב כאמור ועד ליום 13.9.2015, יום חזרתו הסופית.

• כוונותיו הסובייקטיביות היו להשתקע בארה"ב וביקוריו בישראל אינם מלמדים על כך שהמשיך לראות בישראל את מרכז חייו.

• בכל תקופת עבודתו בארה"ב, למעט עבודתו הראשונה, היה מבוטח בביטוח רפואי בחו"ל.

• לעמדת המל"ל לא חל ניתוק מתושבותו הישראלית, והוא נחשב כתושב ישראל כל העת.

דיון והחלטה
בהתאם לפס"ד בעניין סנוקה הזיקה למקום שבו נטען שהוא מרכז החיים, צריכה "שלא יהיה בה מהזמניות או מהארעיות".
בהתבסס על סעיפים 324, ו-324א לחוק הביטוח הלאומי עולה המסקנה שעצם שהותו של אדם מחוץ לישראל במרביתה של שנה, אינה כשלעצמה שוללת מעמד כתושב ישראל (פס"ד ג'אן טייץ).
מאחר שאין חולק על כך שמרכז חייו של התובע, עובר לתקופה שבמחלוקת, היה בישראל, על התובע מוטל הנטל להוכיח ששהייתו בארה"ב לאחריה, הינה בגדר העתקת מרכז החיים לארה"ב.
עיון בעדות המבוטח ובמכלול העובדות מצביע על כך שהמבוטח לא הרים את הנטל להוכיח כי הייתה לו כוונה סובייקטיבית להשתקע בארה"ב. אין לראות במגוריו במקומות שונים בארה"ב וכן בעבודות השונות שם, כביטוי חיצוני לכוונתו להעתיק את מרכז חייו לארה"ב.
שהותו בארה"ב הייתה עבורו תקופה שבה שאף להתבסס כלכלית, מבלי לנתק את זיקתו לישראל כמרכז חייו.
"התקשרות עם ספק אינטרנט כמו גם ביטוח בריאות אצל מעביד, הינם צורכי חיים שוטפים…", ואינם ראייה לתושבות באותו מקום.
בסופו של דבר, מעדותו של המבוטח עלה כי שהותו בארה"ב הייתה להגשים את "החלום שלי לחזור עם דולרים מארה"ב".
התביעה נדחתה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.