תחום המטבעות הדיגיטליים הפך לתחום "לוהט" במהלך שנת 2017 וזאת לאור הגידול העצום בשוויים של המטבעות במהלך אותה שנה, ובהתפתחויות הגדולות בתחום – בעיקר גל ההנפקות של "טוקנים" חדשים שהצטרפו לאלו הקיימים, כך שכיום נסחרים בפלטפורמות המסחר כ- 1,600 מטבעות.
בנוסף לעמדה 32/2017 אשר הביעה בקצרה את עמדת הרשות ביחס לסיווג ואופן המיסוי של המטבעות הדיגיטליים, פרסמה רשות המיסים שני חוזרים בנושא :
חוזר 5/2018: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים "מטבעות וירטואלים")
חוזר 7/2018:ICO – הנפקת "אסימונים דיגיטליים" למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח (Utility Tokens)
חוזר 5/2018 (ייקרא "חוזר מיסוי מטבעות וירטואלים") מבצע אבחנה בין מטבע אשר משמש כ"אמצעי תשלום מבוזר" – כאן הכוונה לביטקוין, לייטקון ושאר "COIN" אשר בבסיסם בד"כ יש פלטפורמה ייחודית, לבין "חוזה חכם מבוזר" "TOKEN" אשר מהווה את קבוצת הטוקנים אשר "מתלבשים על פלטפורמה קיימת – כגון האית'ריום.
חוזר מיסוי מטבעות וירטואלים מתייחס וקובע את כללי המיסוי רק לגבי קבוצת המטבעות השנייה – קבוצת ה"טוקנים" (חוזה חכם מבוזר).
להלן הקביעות העיקריות בחוזר 5/2018 של רשות המיסים : 1. המטבעות הווירטואליים לא נחשבים כ"מטבע" – זו עמדת הרשות, ופועל יוצא מעמדתה הוא שלילת פטור מהפרשי הצמדה בהתאם לסעיף 9(13) בפקודה. עמדה זו של הרשות מתבססת על ההגדרות בחוק בנק ישראל. נציין כי משרדנו מחזיק בעמדה לפיה מטבע וירטואלי הוא מטבע ולפיכך יחיד יהא זכאי לפטור מעליית ערכו.
2. מטבע וירטואלי הוא "נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה – פועל יוצא מעמדה זו הוא כי יחול מס רווח הון על מכירתו. כאמור, לאור עמדתנו כי מדובר ב"מטבע", הרי שיש פטור ממס לעליית הערך.
3. פעילות במטבעות המגיעה לכדי "עסק" או כרייה – סיווג כהכנסה פירותית – משמעות פעילות מ"עסק" – כפי שנקבע בפסיקה, וזו כידוע פסיקה מאוד מגוונת ובלתי אחידה.
4. רכישת מטבע וירטואלי ע"י מטבע אחר – עמדת הרשות היא : החלפת נכסים, משמע רווח הון בגין הנכס שנמסר, ו"רכישת" נכס חדש בתמורה. בנקודה זו נציין כי קיימת בעיית מימון לגבי סכום המס, וזאת כי מדובר ב"תנועה" או החלפת נכסים בתוך תיק המטבעות הוירטואלים, מבלי שהלקוח נפגש עם "פיאט" (כסף כגון ₪, דולר, אירו וכו').
5. מכירת נכס או מתן שירות שתמורתם במטבעות וירטואלים – יש לבצע שני חישובי רווח, האחד עם מכירת הנכס או מתן השירות, והשני – עם מכירת המטבע הוירטואלי לגבי הרווח או ההפסד שנוצר (בד"כ ייחשב רווח או הפסד הון).
6. סכום התמורה בעסקת חליפין שבה לנכס\סחורה יש "מחיר נקוב" – נקבע כי במקרה כאמור, שווי המכירה של המטבע הווירטואלי יהא בהתאם לאותו מחיר נקוב. לדוגמה – אם שולם ע"י ביטקוין עבור רכישת רכב, יהא "המחיר הנקוב" (כנראה מחיר הרכב המשוקלל) התמורה בגין אותה מכירה. נושא התמורה חשוב משום שבאותו מועד ניתן למצוא ציטוטי מחיר שונים בפלטפורמות מסחר שונות. תשומת לב כי הוראה זו לא חלה על "מחיר נקוב" של נותני שירותים – אז יש לחפש אחר ה"שווי ההוגן" של המטבע.
7. היבטי מע"מ – משקיע שפעילותו אינה מגיעה לכדי "עסק" לא יחוב במע"מ, אולי מי שפעילותו עסקית יסווג כ"מוסד כספי". לגבי מי שעוסק בכרייה – עליו להירשם כ"עוסק" ועסקאותיו יחוייבו בשיעור אפס או בשיעור מלא לפי העניין. נציין כי העמדה הגורפת לגבי כרייה לפיה מדובר ב"עוסק" היא קשה וניתן לנקוט בעמדה לפיה מדובר בהשקעה – בעיקר כאשר עסקינן בכרייה אשר יש לה אופי השקעתי כגון – השקעה ב- "POOL" אשר מנהל את כל הליך הכרייה מרחוק, בו אין שום מעורבות בפעילות למשקיע.
במבזקים מאוחרים יותר נדון בהוראות חוזר ה- ICO ובסוגיות מיוחדות בתחום.
כפי שניתן לראות, נושא מיסוי מטבעות הקריפטו הוא חדשני ועמדות הרשות אינן פשוטות וניתן לתת למקרים האלו פרשנות שונה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי.
