בית המשפט העליון אמר לאחרונה את דברו בעניין פתיחת שומות מכוח סעיף 147 לפקודה.
בית המשפט דן בשני ערעורים שונים אשר דנו בפתיחת שומה. סוגיה אחת – פתיחת שומה בעקבות אי קיום הליכים במישור האזרחי (ערעור של פקיד השומה – ע"א 4998/06 חברת מסעדה וקפיטריה "המצודה" בע"מ) והשנייה פתיחת שומה בעקבות הליכים במישור הפלילי (ערעורו של הנישום דן מרום ע"א 976/06). את עקרונות פסה"ד סקרנו במבזק מס' 277 מיום 13.11.08.
לעניין פתיחת שומה בעקבות ההליך האזרחי קבע כב' השופט ג'ובראן כי לא ניתן לפתוח את השומות מהטעם שישנם מקרים בהם אינטרס ההסתמכות של הנישום על סופיות השומה, קרי – הסתמכות על החלטת רשות מנהלית, גובר על האינטרס הציבורי לגביית מס אמת, בדיוק כפי שקבע כב' נשיא בית המשפט העליון (דאז) אהרון ברק בעמ"ה 1093/98 ו – עמ"ה 1094/98 עמי חזן ואריה חזן נ' פ"ש נתניה) בקובעו כי: "לאור האינטרסים של הנישום, מוגבלת סמכות השינוי לכללי המשפט המנהלי בדבר שינוי החלטה מנהלית…. עפ"י המשפט המנהלי, נקודת המוצא היא, כי השינוי יותר במקרים "כבדי משקל". הבדיקה היא בדיקה נסיבתית ממקרה למקרה. בכל מקרה, יש לאזן בין השיקולים השונים, על רקע כלל הנסיבות, ובכלל זה, מידת ההסתמכות של הפרט על ההחלטה, הנזק שנגרם או עלול להיגרם לפרט, מהותו של האינטרס הציבורי שאותו מבקשים לקדם, סוג הטעות, הגורם האשם בטעות ועוד."
במבזק זה נרחיב לגבי פתיחת שומה מכוח סעיף 147 לפקודה בעקבות הליך פלילי.
כך למשל קובע, סעיף 147(א)(2) לפקודה : "הורשע הנישום בעבירה לפי סעיפים 216(8), 216ב, 217 עד 220 או לפי סעיפים 117(ב)(1), או (3) עד (8), 117(ב2) או 117א לחוק מס ערך מוסף או הוטל עליו כופר כסף לפי סעיף 221 או לפי סעיף 121 לחוק מס ערך מוסף, רשאי המנהל לפעול כאמור בפסקה (1), תוך תקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי הענין, או עד תום התקופה הקבועה בפסקה (1), לפי המאוחר."
השאלה שנדונה בבית המשפט העליון היא האם רשאי פקיד השומה להפעיל את סמכותו לפתיחת שומה במקרה בו מדובר בשומה עצמית של נישום שהורשע בעבירות מס ? אליבא ד'כבוד השופט ג'ובראן לשון פקודת מס הכנסה מאפשרת לפקיד השומה לפתוח שומות במקרה, בו הורשע הנישום בעבירות פליליות המנויות בסעיף.
לתשומת לב, שפתיחת השומה תעשה הן בהרשעה והן בתשלום כופר. כפי שציינו במבזקים קודמים תשלום כופר אינו מהווה הודאה ו/או הרשעה אולם בהיבט המנהלי רואים בתשלום הכופר הודאה בביצוע עבירה ודין תשלום כופר כדין הרשעה.
בנוסף נציין, כי סעיף 147 מקנה לפקיד השומה סמכות לפתוח שומות גם בגין הרשעה או תשלום כופר בגין ביצוע עבירות על חוק מע"מ. כאשר אין הגבלה למספר הפעמים בהם ניתן לפתוח את השומה.
פתיחת השומות יכול שתיעשה עד שנה מיום ההרשעה או סיום תשלום הכופר.
במידה וחלפה שנה ופקיד השומה לא תיקן את השומות – לא תהיה לו סמכות לעשות כן, כעולה מהחלטת העליון שצוינה לעיל בעניין "מצדה".
ברי, כי פתיחת השומה תעשה רק בגין השנים נשוא ההרשעה או תשלום הכופר.
שאלה ראויה לדיון, מה דין הליך של גילוי מרצון לגבי שנים אשר לכאורה "התיישנו". ברי, כי בהליך של גילוי מרצון אין סנקציה פלילית – לא הרשעה ולא כופר ומכאן שלא ניתן לפתוח שומות מכוח "ההיבטים הפליליים" בסעיף 147 לפקודה. יחד עם זאת, תנאי הכרחי להיכנס בשערי גילוי מרצון הוא גילוי, דיווח ותשלום המס. במידה ויתברר כי בקשת הגילוי מרצון לא עומדת בדרישות הנוהל, עפ"י הנוהל (נכון להיום) המידע לא יועבר ליחידות החקירות אך כן יכול להיות מועבר לפקיד השומה האזרחי – אשר יכול לפתוח שומות מכוח העובדה לפיה על-פי לשונו של כבוד השופט ג'ובראן "התקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות הרובצות לפתחו של הנישום ואשר מצדיקות את פתיחת השומה".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאבי שהבזי, רו"ח ומשפטן ממשרדנו.
