רשות המסים פרסמה "נוהל גילוי מרצון", לפיו עולה כי רשות המסים מעוניינת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דרכם. לשם ביצוע מטרה זו, רשות המסים, בתאום עם הפרקליטות התחייבה שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הפונה שיבצע גילוי מרצון בתנאים דוגמת: בפניה כנה, שלא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים.

 הרשות מכירה בדילמות הניצבות בפני נישום בבואו לחשוף את עברו ולכן  במידה ומתקבלת הבקשה הנישום "זוכה" ב "פוליסת ביטוח" מפני הליך פלילי בגין עבירות המס שביצע. במידה וקבל תשובה שלילית סביר כי לא הרע את מצבו ואולי "חסך" מעצמו את החוויה של ביקור החוקרים בביתו עם עלות השחר.

 הבעייתיות במוסד הגילוי מרצון הינה  שהרשות לא מנמקת את החלטה (מכיוון שלא יכולה לציין כי מתנהלת חקירה סמויה…) ולא ניתן לערער על החלטת רשות המיסים בהליך שיפוטי או מעין שיפוטי.

יחד עם זאת, כל אדם ישקול את הסיכונים ביחס לסיכויים ויחליט האם ברצונו לרפא את מחדליו. נאמר כבר כאן – אנו בעד פניה במסלול של גילוי מרצון ובמקביל הסרת המחדלים בהליך האזרחי, קרי – הגשת דיווחים מלאים ותשלום המס הנובע מהם, מהלכים אשר בהכרח יביאו להקלה בעונש – אם יהיה.

 הנישום אינו יכול לראות עצמו מוגן מסנקציה פלילית אם הסדיר את ענייניו בהליך האזרחי.  בפרקטיקה, פקיד השומה האזרחי לא נוהג להעביר תיק לחטיבת החקירות לאחר חתימה על הסכם שומה. יחד עם זאת, תסריט זה אפשרי ואף התרחש בעבר. מצב שכזה יכול להתרחש גם כאשר המידע הגיע לפתחו של פקיד השומה לחקירות באמצעות מודיע או בעקבות חקירה בתיק אחר.

ברשות המיסים לא יעשו שימוש בהליך הפלילי, במידע שהתקבל אגב גילוי מרצון, אם הבקשה לא עומדת בדרישות הנוהל. במידה ותתנהל חקירה יצטרכו התובעים להוכיח, כי אכן היה בידי רשות המיסים מידע קודם למידע אשר נמסר בהליך של גילוי מרצון.

 טולמקרה בו הרשות פרסמה כי חוקרי הרשותמטפלים בענף כזה או אחר. עולה השאלה – האם נישומים באותו ענף לא יכללו בהליך של גילוימרצון ?! לדעתנו, העובדה כי פורסם שרשות המיסיםמטפלת בענף כזה או אחר אינה פוסלתמנישום העוסק באותו ענף לזכות בחסינות פליליתמכוח הגילוימרצון.

 מחלקת המודיעין ברשות אוספת מידע רב על נישומים וגם במקרה דנן השאלה המתבקשת היא האם המידע הנ"ל  עשויי לחסום הליך של גילוי מרצון אף שבפועל אין בו כל שימוש. בסוגיה זו נודעת חשיבות מכרעת ל"איכות המידע" שנמצא בידי אגף החקירות, כך לדוגמה ידיעה בעיתון שפלוני הופיע בפני 5000 איש באירוע חברתי – דהיינו, מידע חסר שהרשות צריכה לעבות אותו, אינו אמור להוות מכשול לאישור בקשה לגילוי מרצון.

               לגישתנו, עצם איסוף המידע לא ימנע מכניסת נישום להליך גילוי מרצון.

 לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) אברהם שהבזי או לרו"ח רן ארצי ממשרדנו.