מבזק מס שבועי

סוגיה ארוכת שנים בדבר אופן חיובן במס אם בכלל של תקבולים הניתנים ע"י קהל המאמינים לחצרות רבנים הובאה בפני כב' השופט מגן אלטוביה במספר ערעורים של משפחת אבוחצירא נ' פקיד שומה היחידה ארצית לשומה. עמדתה של רשות המיסים בדבר אופן מיסוי תקבולים מסוג זה הובאה מפורטות במסגרת חוזר מס הכנסה 1/2016 - מיסוי שירותי דת.
בשני מבזקינו הקודמים החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (להלן: "הפרוטוקול המתקן") (ראו התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזקים מס' 768 ו- 769). במבזק זה, האחרון בסדרה, נדון בתחולת הוראות האמנה על יחידים מוטבים: תושבי בריטניה בעלי מעמד של Residents Non Domiciled המפיקים הכנסה בישראל, וכן תושבי ישראל בעלי מעמד של עולים חדשים או תושבים חוזרים המפיקים הכנסה בבריטניה.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26590-03-17) דחה ביום 4/2/2019 את תביעתה של אליסון גיין גיאת (להלן: "המבוטחת") לתשלום קצבת לידה בנימוק שהמבוטחת הייתה בגדר של הורה מאמץ, ולא הורה ביולוגי, או הורה מיועד (פונדקאות).
ביום 31/12/2018 פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה מס' 21/2018 בנושא: הקלות בתחום המיסוי להשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (להלן- "החוזר"). החוזר עוסק בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220 והוראת השעה), התשע"ו - 2016 ("הוראת השעה"), שכלל שורה של הוראות, שתכליתן עידוד חברות מו"פ לגייס הון באמצעות הבורסה בישראל. התיקון התקבל בעקבות המלצות ועדה, שהוקמה ע"י רשות ניירות ערך, במטרה לבחון את הסיבות לכך שחברות היי-טק אינן מבצעות הנפקות ראשונות לציבור באמצעות הבורסה באופן שהיה מצופה לאור חלקן בפעילות המשקית. תיקון זה מתייחס לשני תחומים עיקריים:
במבזקנו הקודם החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן סעיפים רבים באמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (ראה התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזק מס 768). להלן המשך סקירת עיקרי הכללים החדשים:
ביום 27.1.2019 ניתן פס"ד בוועדת הערר בעניינה של קרן רוזנבוים (ו"ע 16836-03-17), ובו נקבע כי חלק העוררת בדירת מגורים שרכשה יחד עם בעלה - כשלבעלה ישנה דירת מגורים אחרת ("מלפני" הנישואים), ולגביה ישנה הפרדה רכושית בהסכם ממון - יחשב כרכישת דירת מגורים יחידה. זאת אף שבני הזוג וילדיהם מתגוררים בפועל יחד בדירת המגורים האחרת של הבעל.
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשרות כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שלח לאחרונה לחלק מבעלי חברות הארנק דרישות לתשלום דמי ביטוח בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל נישום, בנוסף לחיובי קנסות והצמדה. כפי העולה - המדובר על בעלי שליטה ב"חברות ארנק" - שאף שהינם שכירים בלבד, הרי שעל פי הוראות פקודת מס הכנסה הכנסתה החייבת של חברת הארנק שלהם - נחשבת כהכנסתם האישית מעסק/משלח יד. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני החקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), התשע"ז - 2016, נקבעו בין השאר הוראות ל"שיקוף" הכנסותיהן של "חברות ארנק" (ראה מבזקי מס 669 ו- 673). תחולת החיקוק הוא מיום 1.1.2017.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה