מבזקי מס

ביטוח לאומי

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26590-03-17) דחה ביום 4/2/2019 את תביעתה של אליסון גיין גיאת (להלן: "המבוטחת") לתשלום קצבת לידה בנימוק שהמבוטחת הייתה בגדר של הורה מאמץ, ולא הורה ביולוגי, או הורה מיועד (פונדקאות).
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשרות כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שלח לאחרונה לחלק מבעלי חברות הארנק דרישות לתשלום דמי ביטוח בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל נישום, בנוסף לחיובי קנסות והצמדה. כפי העולה - המדובר על בעלי שליטה ב"חברות ארנק" - שאף שהינם שכירים בלבד, הרי שעל פי הוראות פקודת מס הכנסה הכנסתה החייבת של חברת הארנק שלהם - נחשבת כהכנסתם האישית מעסק/משלח יד. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני החקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), התשע"ז - 2016, נקבעו בין השאר הוראות ל"שיקוף" הכנסותיהן של "חברות ארנק" (ראה מבזקי מס 669 ו- 673). תחולת החיקוק הוא מיום 1.1.2017.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 61021-11-17) דחה ביום 20.1.2019 את תביעת אפרים שטיינמץ ("המבוטח") וקבע שהכנסה פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר, שנים לאחר שנותקו יחסי עובד מעסיק, יש ליחסה לחודש עבודתו האחרון בחברה.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 21072-01-16) קיבל ביום 8 בינואר 2019 באופן חלקי את תביעתה של כרמית גז (להלן: "המבוטחת"), לפיה תישלל הגמלה לשמירת היריון ותשולם לה מחצית מדמי הלידה. זאת, לאור הקביעה כי עבדה באופן חלקי בתקופה שבה הייתה בשמירת היריון וחופשת הלידה. רקע חוקי: • סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע: "המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה ...בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה".
יה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 58248-02-16) פסק ב- 22/11/18 ביחס לשינויים שנעשו בשכרה של מבוטחת טרם לידתה וקבע, במקרה זה, מה המבחנים להכרה או אי הכרה בשינויים כבסיס לתשלום דמי לידה.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 59243-02-17) קיבל ביום 18 בנובמבר 2018 את תביעתה של יהודית גרינברג וקבע כי בגין תאונת עבודה נוספת באותה השנה, כיוון שהגיעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שומה מיטיבה לפני הפגיעה השנייה, לא תופעל תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (להלן: "גמלה חוסמת").
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 2442-12-18), דחה ביום 11/12/2018 את תביעתו הדחופה לסעד זמני של קונסטנטין ז'ילקו (להלן: המבוטח) וקבע כי אינו תושב ישראל, ומשכך אינו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זאת חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים אינטנסיביים.
החל משנת 2016 החלה חובה לפי חוק הביטוח הלאומי להגיש טופס 126 למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שלוש פעמים בשנה. כמו כן נקבעו סנקציות שומתיות ועונשיות על מעסיקים ומשלמי פנסיה מוקדמת שלא ימלאו אחר הוראות החוק.
ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 44405-10-15, ע"ע 28480-02-16) דן ביום 26.3.2018 ב-2 ערעורים בשאלת התשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות, ובתוך כך קבע הלכה חדשה בתחולה מיום 1.1.2019 לפיה כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר ועובדי שרשרת השירות מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה מאת המעסיק.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 33728-08-11) דחה ביום 27/11/2018 את תביעתה של שיר מאוטנר (להלן: המבוטחת) לתשלום "מלוא" דמי הלידה, זאת מאחר והתביעה הוגשה למעלה משנה
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה