מבזקי מס

ביטוח לאומי

ביום 24 בפברואר 2019 קיבל ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 6497-08-16) את תביעת אוניברסיטת בר אילן והורה על ביטול מוחלט של שומת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) שנערכה על בסיס וכהעתקה של נתוני שומת ניכויים במס הכנסה, שנערכה על דרך הפשרה, עקב חוסר הפעלת שיקול דעת.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 17577-03-18) דחה ביום 4/3/2019 את תביעתה של יסכה בן הרוש (להלן: המבוטחת) לתשלום דמי לידה, מאחר ודמי הביטוח כעובדת עצמאית לתקופה שטרם הלידה, שולמו רק לאחר הלידה.
המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שולח בימים האחרונים הודעות למבוטחים לפני גיל פרישה המקבלים פנסיה מוקדמת או קצבה מחברת ביטוח בגין נכות או בגין אובדן כושר עבודה, בעיקר מכוח פוליסת ביטוח פרטית בה בוטחו. ההודעות כוללות התראת הטלת חבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) בגין הכנסות אלו, אלא אם כן יוכח אחרת.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 5508-11-18) דחה ביום 21/2/2019 את תביעתה של רחל ציוני (להלן: המבוטחת) לתשלום קצבת אזרח ותיק בשל אי צבירת תקופת אכשרה. ביה"ד לא כלל את תקופת היותה בעלת מניות ודירקטורית במניין תקופת האכשרה.
ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 11796-03-18) דחה ביום 18/2/2019 את תביעתו של מיכאל בנימין (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה במהלך פעילות התנדבותית בעמותה. ההנמקה הראשית לדחיית התביעה הייתה כי העמותה שבה פעל המבוטח לא הייתה גוף ציבורי מאושר במועד הפגיעה, ואף שאושרה ככזו מאוחר יותר, ההכרה אינה צופה פני עבר. היו גם הנמקות נסיבתיות.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 28398-05-12) דחה ביום 6/2/2019 את תביעתו של שלמה שמואל (להלן: "המבוטח") וקבע כי אין התיישנות ואף לא שיהוי בדרישת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בשנת 2012, לגביית דמי ביטוח ממנו לשנים 1999 עד 2003, חוב שנוצר בעקבות בדיקת מעמדו של המבוטח ועל רקע תביעה שהגיש, לפגיעה בעבודה.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 26590-03-17) דחה ביום 4/2/2019 את תביעתה של אליסון גיין גיאת (להלן: "המבוטחת") לתשלום קצבת לידה בנימוק שהמבוטחת הייתה בגדר של הורה מאמץ, ולא הורה ביולוגי, או הורה מיועד (פונדקאות).
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשרות כי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) שלח לאחרונה לחלק מבעלי חברות הארנק דרישות לתשלום דמי ביטוח בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל נישום, בנוסף לחיובי קנסות והצמדה. כפי העולה - המדובר על בעלי שליטה ב"חברות ארנק" - שאף שהינם שכירים בלבד, הרי שעל פי הוראות פקודת מס הכנסה הכנסתה החייבת של חברת הארנק שלהם - נחשבת כהכנסתם האישית מעסק/משלח יד. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני החקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017-2018), התשע"ז - 2016, נקבעו בין השאר הוראות ל"שיקוף" הכנסותיהן של "חברות ארנק" (ראה מבזקי מס 669 ו- 673). תחולת החיקוק הוא מיום 1.1.2017.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 61021-11-17) דחה ביום 20.1.2019 את תביעת אפרים שטיינמץ ("המבוטח") וקבע שהכנסה פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר, שנים לאחר שנותקו יחסי עובד מעסיק, יש ליחסה לחודש עבודתו האחרון בחברה.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 21072-01-16) קיבל ביום 8 בינואר 2019 באופן חלקי את תביעתה של כרמית גז (להלן: "המבוטחת"), לפיה תישלל הגמלה לשמירת היריון ותשולם לה מחצית מדמי הלידה. זאת, לאור הקביעה כי עבדה באופן חלקי בתקופה שבה הייתה בשמירת היריון וחופשת הלידה. רקע חוקי: • סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק) קובע: "המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה ...בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה".
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה