מבזקי מס

ביטוח לאומי

משה מקבל קצבת נכות כללית מלאה, שנקבעה לצמיתות, במשך חמש שנים רצופות. בכל השנים האלה משה עבד במשרה חלקית והיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, לאחר שהביא למעסיק אישור שהוא מקבל קצבת נכות כללית מלאה לצמיתות. מעסיקו ניכה ממנו רק דמי ביטוח בריאות.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 49793-07-16) קיבל ביום 24 בנובמבר 2019 את תביעתו של דויד לוי (להלן: המבוטח) וקבע כי חרף הפערים הגבוהים בין שכרו נטו בתלושי השכר, לבין ההעברה החודשית לבנק בגין שכרו נטו במועד תשלום המשכורת, דמי הפגיעה ישולמו לו לפי הדיווחים בתלושי השכר ולא לפי ההפקדות בחשבון הבנק. זאת, לאחר שהוכח בבית הדין שתלושי השכר משקפים את התשלומים ששולמו בפועל, גם בהמחאות במועדים שונים.
ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 12663-12-17) קיבל ביום 24/11/2019 את תביעתו של א' ל' (להלן: המבוטח) וקבע שעל אף שלא היה רשום במוסד ביטוח לאומי (להלן: המל"ל) בעת שנפגע בעבודה, הוא עשה את כל הנדרש על מנת להירשם כעובד עצמאי, ולכן יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה.
ביה"ד הארצי לעבודה (עב"ל 34322-10-18) דחה ביום 27 באוקטובר 2019 את ערעורו של חסאן בסטוני (להלן: המבוטח) וקבע כי דמי הפגיעה ישולמו לפי ההכנסה שלפיה נקבעו המקדמות טרם הפגיעה ולא על פי שומה סופית, שנקבעה בהסכם עם פקיד השומה, מאוחר מיום הפגיעה.
בית משפט השלום (ת"א 28940-11-16) חייב ביום 2.10.2019 את המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לשלם לאסף טוקר (להלן: המבוטח) סך של 15,000 ₪ כפיצוי בגין הטלת עיקולים שלא כדין ב-27 מוסדות שונים.
בעקבות פסיקות של ביה"ד הארצי פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ביום 22.10.2019 הנחיות חדשות בטיפול בתביעות לדמי תאונה. עיקרי החוק והתקנות בתמצית בהתאם לפרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק): מבוטח בביטוח נפגעי תאונות תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה (לרבות מבוטח ש"אינו עובד ואינו עובד עצמאי" ולרבות "עקרת בית").
משה בן 20, חייל בשירות סדיר ושחקן כדורגל פעיל בליגה שלישית נפגע במהלך משחק, ואושפז בביה"ח. משה הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לתשלום דמי פגיעה, וזו נדחתה מהטענה שלא היה עובד שכיר.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה