מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

בימים טרופים אלו נמצאים מרבית מאזרחי המדינה בסגר ביתי, בהנחית או בהמלצת משרד הבריאות. כמו כן ולאור הנסיבות, מרבית מאנשי העסקים נמצאים בגבולות מדינת ישראל למרות שברגיל נוהגים הם לשהות לצורכי העסקים מחוץ למדינה, בין אם בשל "סגירת גבולות" ובין אם בשל שיקולים של בידוד עצמי, בישראל או בחו"ל, במעבר בין מדינות. האמור חל בין היתר, על תושבי חוץ שהגיעו לישראל ונאלצים לשהות בגבולותיה "עד יעבור זעם". מעבר לכך, הפעילות הכלכלית הגלובאלית בכלל והישראלית בפרט, הצטמצמה למינימום ההכרחי במקרים רבים, ובמקרים מסוימים אף נעצרה כליל.
בשבוע שעבר הודיעה רשות המסים על דחייה בעשרה ימים של דיווח ותשלום למע"מ, עד ליום ה- 26 במרץ 2020 (ולמדווחים דיווח "דו-חודשי" עד לתאריך 27 באפריל 2020). הדחייה התקבלה על מנת להקל על המגזר העסקי המתמודד עם ההשלכות הכלכליות של התפשטות וירוס הקורונה בישראל. הירידה בפעילות הכלכלית במשק בשל ההגבלות שהוטלו על הציבור, לא באה לידי ביטוי בדיווח ותשלומי מקדמות וניכויים מס הכנסה.
בחודש אוגוסט 2019 פורסמה הצעה לתקנות חדשות בארה"ב (proposed regulations 1861-19) הקובעת מאפיינים לסיווג עסקאות המבוססות על שרותי ענן.
בצרפת מקובל לעשות שימוש בחברה ייעודית לצורך החזקת נכסי נדל"ן בצרפת: חברה מסוג SCI - Société Civile Immobilière היא חברה "אזרחית" (Civile) ומשכך, נועדה להחזקה ולניהול של נכסי נדל"ן ולא לקיום פעילות עסקית או מסחרית. בדומה לחברת בית ישראלית או ל- LLC אמריקאית, החברה מהווה ישות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה אך היא שקופה לצורכי מס (למעט במקרים חריגים).
לא אחת, עולה שאלה באשר לדינם של הפסדים שמקורם בחברת LLC המוחזקת ע"י תושב ישראל. כידוע, על פי כללי Check-the-box, יכולה חברה מסוג LLC לקבוע האם היא תהא ממוסה כחברה או כשותפות, כלומר, האם היא תהיה כפופה למס חברות ככל חברה "אטומה" או שרווחיה ייוחסו לבעלי הזכויות בה.
כידוע, חברה זרה תיחשב לחברה תושבת ישראל, אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל על אף שהתאגדה מחוץ לישראל. במסגרת תיקון 168, בוצע תיקון בהגדרת "תושב ישראל" לגבי חבר בני אדם. במסגרת התיקון, נקבעה הקלה לפיה במקרה שבו השליטה וניהול מופעלים בישראל בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"), החברה הזרה לא תיחשב לתושבת ישראל.
בשנת 2018 פורסם החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), במטרה לצמצם את תופעת "הכלכלה השחורה" הקיימת בישראל בהיקפים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים, זאת באמצעות הגבלת השימוש במזומן ובשיקים (לא נעסוק במבזק זה בנושא שיקים). הגוף המוסמך לאכוף את החוק הינו רשות המיסים (בהמשך למגמת הרחבת תחום פעילותה).
במהלך עבודתנו השוטפת נתקלנו בלא מעט מקרים האופייניים למשקיעים בתחום, יחידים שצברו תיק מטבעות אשר נבנה על בסיס המרות בין מטבעות בפלטפורמות המסחר השונות, ששוויו התאורטי במקרה בסוף שנת 2017, היה גבוה מאד.
השבוע פרסם בית המשפט העליון את פסק דינו בעניין דלק הונגריה בע"מ (ע"א 8511/18) (להלן - החברה) אשר הופך את ההחלטה שנתקבלה במחוזי באותו עניין (ראה מבזקנו מספר 741) ואשר "מתיישר" עם החלטת המחוזי בעניין כור סחר אשר פורסמה בחודש שעבר (ראה מבזקנו מספר 809) ובכך סותם את הגולל באשר להחלת סעיף 94ב במכירת מניות של חברה זרה.
לאחרונה פורסם פסק דין בביהמ"ש העליון בעניין חברת BV PIV ("החברה"), חברה זרה הרשומה בהולנד (ע"א 5883-18). פסק הדין מתמקד בחישוב השבח בגין מכירת דירת מגורים בישראל לרבות ניכוי הפחת משווי הרכישה.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה