מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

במבזקנו האחרון (מספר 785) העלנו מספר כללים ועצות בדבר היערכותם של עולים חדשים או תושבים חוזרים ("יחידים מוטבים") לסיום תקופת הפטור ("מועד הסיום") החלה בעניינם, שהינה בעיקרון 10 שנים ממועד עלייתם ("תקופת ההטבות").
כידוע, בעקבות תיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק העולים") אשר נחקק במרץ 2008, עלו או חזרו לישראל יחידים רבים במעמד של עולה או תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"). תושב חוזר ותיק הינו מי שחזר לישראל לאחר שהיה 10 שנים לפחות תושב חוץ, ואולם - במסגרת הוראת שעה שנקבעה ביחד עם חוק העולים נקבע כי מי שחזר לישראל בשנים 2007 עד 2009, ייחשב לתושב חוזר ותיק גם אם היה רק 5 שנים תושב חוץ טרם חזרתו.
במבזקנו מספר 782 התייחסנו לפסק הדין בבית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) (להלן: רפאלי) בדגש על נטל השכנוע ושאלת תושבתה של רפאלי. בחלק זה, נעסוק בעניין השפעתו של הסכם השומות (2005-2007) והשומה שהתיישנה (2008) על שנות המס שבערעור דנן (2009-2010). כמו כן נדון בשאלת תושבותה של חברה שהתאגדה בקפריסין בשנת 2008 בבעלותה המלאה של רפאלי וחברה זרה נוספת (להלן: החברה הזרה או החברות הזרות).
ביום 19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16) אשר תעשיית הקריפטו ציפתה לו (אך לא לתוצאה שנקבעה בו), לפיו ביטקוין נחשב כ"נכס" ולא כ"מטבע". משמעות הפסיקה היא כי יקשה על כל אותם משקיעי קריפטו לנקוט בעמדה לפיה השקעתם נחשבת כ"מטבע" ועליית הערך נחשבת כ"הפרשי שער" הפטורים ממס בישראל. בהתאם לפסיקה, הביטקוין נחשב כ"נכס" ולפיכך יחול עליו חלק ה' לפקודה ומיסוי כרווח הון, מבלי לקזז מרווח ההון את עליית "שער המטבע".
לאחרונה הותר לפרסום פסק הדין בבית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) (להלן - רפאלי). פסק הדין מתמקד בעיקרו בשאלת תושבתה של רפאלי בשנות המס 2009-2010. פס"ד אף עוסק בעניין כוחו של הסכם שומות שנחתם בשנים שלפני שנות המס שבערעור והנחות "סלב" שקיבלה רפאלי.
כידוע, בשיקולים הנלקחים בחשבון בעת תכנון מבנה הפעילות הנכון והיעיל ביותר, יש להתייחס גם לאפשרויות השונות לקיזוז הפסדים, אם ובמידה שיהיו. ניקח כדוגמא בעל מקצוע חופשי המפיק הכנסות מביצוע עבודות רבות מחוץ לישראל, ומלבד זאת, יש לו השקעות ריאליות ופיננסיות במקומות שונים בעולם, וכן הפסד עסקי מועבר בגין פעילות עסקית שהייתה לו בישראל.
האם משטר המס החל על חברה משפחתית לפי סעיף 64א לפקודה יכול לדור בכפיפה אחת עם הוראות סעיף 75ב לפקודה הדן בחברה נשלטת זרה? מסתבר שכן, או שלא? סעיף החנ"ז מהווה כלי אנטי תכנוני הקבוע בפקודת מס הכנסה, ומטרתו למנוע כליאת רווחים פסיביים של תושב ישראל על ידי צבירתם בחברה זרה. אמצעי הלחימה שנבחר הוא התעלמות מעיתוי חלוקת הדיבידנד בפועל וקביעת דיבידנד רעיוני בסוף השנה בסכום הרווחים הפאסיביים לאותה שנה.
מבזקנו מספר 654 מאוגוסט 2016, דן במספר יוזמות חקיקה שהועלו על ידי רשות המסים (אשר נתגבשו להצעת חוק מספר 238 מינואר 2017), ובכללם שינוי הגדרת תושבות ביחס לחבר בני אדם והוספת חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה יראו חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ככזו שהשליטה והניהול על עסקיה
לאחרונה נשאלנו לגבי אפשרויות שונות הקשורות לקיזוז הפסדים בחנ"ז, שעה שבאים לחשב את רווחי החנ"ז אשר מהווים בסיס לחיוב בעל השליטה בה בדיבידנד רעיוני. הגדרת המונח "רווחים שלא שולמו" בסעיף 75ב(א)(12) קובע, בין היתר, כי "בחישוב הרווחים כאמור יופחתו... הפסדיה לאותה שנה והפסדיה המועברים משנים קודמות שמקורם בהכנסות כאמור;".
רקע כללי מטרתה העיקרית של הצהרת ההון היא לבחון את אמיתות הדוחות השנתיים שמגיש הנישום וזאת ככלי עזר נוסף העומד לרשות פקיד השומה. פקיד השומה רשאי מכוח סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה לדרוש מאדם להגיש הצהרת הון. הסעיף קובע "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם - רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו... דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם".
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה