מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

ב- 13 בספטמבר 2017 הגישה מדינת ישראל את מסמך אשרור האמנה המולטילטראלית (רב- צדדית) לענייני מס (אמנת ה MLI- של ארגון ה- OECD המהווה כלי לתיקון "גורף" של אמנות למניעת כפל מס בילטרליות (דו – צדדיות), כך שההוראות המתקנות שאומצו באופן זהה על ידי מדינת ישראל ומדינה מתקשרת אחרת, חלות ומשולבות "אוטומטית" באמנת המס הרלבנטית (להרחבה, ראו מבזקנו מס' 698).
בפברואר 2019 ניתנה החלטת כב' השופטת סרוסי בעניין ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ (ע"מ 17419-02-18) העוסקת בדבר נטל ההוכחה הנדרש- האם מצד המערערת או מצד המשיב, פקיד השומה- כאשר ברקע הדברים טענת המשיב לעסקה סמויה של שינוי מודל עסקי בחברה הנרכשת. מעבר לדיון בדבר ההבדלים בין סיווג שונה של עסקה לבין סיווג מחדש (להרחבה בעניין זה, ראה מבזקנו מספר 774) ונטל השכנוע הנובע מכך אשר הוטל בסופו של יום על כתפי המערערת, נתמקד בעיקרי הדיון הנוגעים לסוגיית שינוי המודל העסקי.
יום 6 במרץ 2019 פורסם הדו"ח הסופי של הרשות לניירות ערך - הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור (להלן "הדו"ח הסופי"). הדו"ח הסופי פורסם לאחר פרסומו של דו"ח ביניים מפורט מאוד אשר הוצג להערות הציבור במרץ 2018 ("דו"ח הביניים"). תפקידה העיקרי של הוועדה היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הנפקות של מטבעות קריפטו.
לאחרונה ניתן פסק הדין ע"מ 1861-07-17 אפרים גרינפלד ואח' (להלן - "המערערים") נ' פ"ש ירושלים 1, בעניין שתי סוגיות: 1. קיזוז הפסדי הון מחו"ל למערערים נוצרו הפסדי הון שוטפים ממכירת ני"ע בחו"ל. באותה שנת מס, נצמחו להם הכנסות מדיבידנד וריבית מני"ע מחו"ל, וכן רווחי הון מני"ע מחו"ל. המערערים קיזזו את הפסדי ההון מחו"ל כנגד רווחי ההון מחו"ל. את יתרת הפסדי ההון קיזזו כנגד רווחי הון מני"ע מישראל וזאת, ללא קיזוז כנגד הכנסותיהם מדיבידנד וריבית מני"ע בחו"ל (בגינן עמד לזכותם זיכוי ממס זר).
ביום 25.2.2019 ניתן פס"ד בעניין רוזבאד (ע"א 10241/17) בה הפך בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין סיווג ההכנסה ממכירת מניות ונדל"ן לעניין הגדרת "חברה נשלטת זרה" ("חנ"ז"). נזכיר בתמצית את עובדות המקרה ואת פסיקת בית המשפט המחוזי, כפי שהובאו במבזקנו (מבזק מספר 704).
לפני מספר ימים פרסמה רשות המסים טופס חדש מספר 1212, וכותרתו "דיווח שנתי לחבר בני אדם תושב חוץ שבידיו רווח הון פטור ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל". באורח פלא, הטופס הוסר יום לאחר מכן ונכון למועד זה, אינו מצוי באתר הרשות. לכאורה, עניין שבפרוצדורה. ואולם, עצם הפצתו (שאולי תחזור בשנית) ותוכנו מעלים מספר שאלות.
בשני מבזקינו הקודמים החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (להלן: "הפרוטוקול המתקן") (ראו התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזקים מס' 768 ו- 769). במבזק זה, האחרון בסדרה, נדון בתחולת הוראות האמנה על יחידים מוטבים: תושבי בריטניה בעלי מעמד של Residents Non Domiciled המפיקים הכנסה בישראל, וכן תושבי ישראל בעלי מעמד של עולים חדשים או תושבים חוזרים המפיקים הכנסה בבריטניה.
במבזקנו הקודם החלנו בסקירת עיקרי הכללים החדשים של פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן סעיפים רבים באמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962 (ראה התייחסותנו לרבות הוראות תחולה במבזק מס 768). להלן המשך סקירת עיקרי הכללים החדשים:
ביום 17 בינואר 2019 פורסם פרוטוקול חדש אשר עתיד להחליף את הפרוטוקול משנת 1970 ומתקן את אמנת המס שבין ישראל לבריטניה משנת 1962. אמנם מדובר בפרוטוקול לאמנה הקיימת, אולם העדכונים הקבועים בו רבים ומהותיים, כך שלמעשה מדובר בפועל במעין תחליף לאמנה חדשה (להלן: "הפרוטוקול המתקן").
רקע כללי כזכור, באפריל 2018 התקבל (פה אחד) פסק דינו של ביהמ"ש העליון בשני ערעורים שונים, בעניין קונטירה (ע"א 943/16) ופיניסאר (ע"א 1728/16) להלן - ("המערערות"), אשר עסקו, בין היתר, בתחולתו של סעיף 85א לפקודה (מחירי העברה) לגבי השאלה האם יש להכליל את עלות הקצאת האופציות לעובדי חברת הבת כחלק מבסיס העלות לקביעת מחיר השוק בעסקה בינ"ל (מסוג Cost+) בין צדדים קשורים (בעניין זה, ראו מבזקנו מספר 732).
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה