מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

במאי 2019 פרסמה ממשלת קפריסין שורה של חוקים בהתאם לדירקטיבה של האיחוד האירופי המכונה "ATAD" שפורסמה ב-2016 (להלן: "הדירקטיבה"), הקובעת סדרה של הוראות אנטי תכנוניות במענה להמלצות ה-BEPS של ארגון ה-OECD (ראו מבזקינו מס' 564). על כל המדינות החברות באיחוד האירופי חלה החובה ליישם את הוראות הדירקטיבה החל מה-1 לינואר 2019,
במבזקים מס' 785 ו- 786 דנו בהיערכות הנדרשת של תושב חוזר ותיק ועולה חדש ("יחידים מוטבים") אשר זה עתה סיימו, או עתידים לסיים בקרוב את תקופת ההטבות. כידוע, יחיד מוטב פטור על כלל הכנסותיו המופקות מחוץ לישראל במשך 10 שנים מהיום שהיה לתושב ישראל. כמו כן, יחיד מוטב פטור מדיווח על הכנסותיו מחוץ לישראל ועל נכסיו שמחוץ לישראל, לרבות החזקותיו בחברות זרות, במשך 10 שנות ההטבה.
לאחר חבלי לידה ארוכים, ביום 28 במרץ 2019 נחתמה אמנת המס בין ישראל לאוסטרליה אשר נבנתה על בסיס אמנת המודל של ה- OECD ותיכנס לתוקף בתחילת השנה העוקבת לאחר אשרורה בשתי המדינות.
כידוע, פרק הנאמנויות שבפקודת מס הכנסה מעניק לנאמנות סטאטוס של נישום לצורכי מס (לרבות מספר רישום, תיק מנוהל, וכו'), על אף שהנאמנות עצמה אינה ישות משפטית עצמאית אלא הסדר משפטי - בד"כ בין יוצר לנאמן.
במבזקנו האחרון (מספר 785) העלנו מספר כללים ועצות בדבר היערכותם של עולים חדשים או תושבים חוזרים ("יחידים מוטבים") לסיום תקופת הפטור ("מועד הסיום") החלה בעניינם, שהינה בעיקרון 10 שנים ממועד עלייתם ("תקופת ההטבות").
כידוע, בעקבות תיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק העולים") אשר נחקק במרץ 2008, עלו או חזרו לישראל יחידים רבים במעמד של עולה או תושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"). תושב חוזר ותיק הינו מי שחזר לישראל לאחר שהיה 10 שנים לפחות תושב חוץ, ואולם - במסגרת הוראת שעה שנקבעה ביחד עם חוק העולים נקבע כי מי שחזר לישראל בשנים 2007 עד 2009, ייחשב לתושב חוזר ותיק גם אם היה רק 5 שנים תושב חוץ טרם חזרתו.
במבזקנו מספר 782 התייחסנו לפסק הדין בבית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) (להלן: רפאלי) בדגש על נטל השכנוע ושאלת תושבתה של רפאלי. בחלק זה, נעסוק בעניין השפעתו של הסכם השומות (2005-2007) והשומה שהתיישנה (2008) על שנות המס שבערעור דנן (2009-2010). כמו כן נדון בשאלת תושבותה של חברה שהתאגדה בקפריסין בשנת 2008 בבעלותה המלאה של רפאלי וחברה זרה נוספת (להלן: החברה הזרה או החברות הזרות).
ביום 19 במאי 2019 ניתן פסק דין בעניין קופל (ע"מ 11503-05-16) אשר תעשיית הקריפטו ציפתה לו (אך לא לתוצאה שנקבעה בו), לפיו ביטקוין נחשב כ"נכס" ולא כ"מטבע". משמעות הפסיקה היא כי יקשה על כל אותם משקיעי קריפטו לנקוט בעמדה לפיה השקעתם נחשבת כ"מטבע" ועליית הערך נחשבת כ"הפרשי שער" הפטורים ממס בישראל. בהתאם לפסיקה, הביטקוין נחשב כ"נכס" ולפיכך יחול עליו חלק ה' לפקודה ומיסוי כרווח הון, מבלי לקזז מרווח ההון את עליית "שער המטבע".
לאחרונה הותר לפרסום פסק הדין בבית המשפט המחוזי בעניינה של בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) (להלן - רפאלי). פסק הדין מתמקד בעיקרו בשאלת תושבתה של רפאלי בשנות המס 2009-2010. פס"ד אף עוסק בעניין כוחו של הסכם שומות שנחתם בשנים שלפני שנות המס שבערעור והנחות "סלב" שקיבלה רפאלי.
כידוע, בשיקולים הנלקחים בחשבון בעת תכנון מבנה הפעילות הנכון והיעיל ביותר, יש להתייחס גם לאפשרויות השונות לקיזוז הפסדים, אם ובמידה שיהיו. ניקח כדוגמא בעל מקצוע חופשי המפיק הכנסות מביצוע עבודות רבות מחוץ לישראל, ומלבד זאת, יש לו השקעות ריאליות ופיננסיות במקומות שונים בעולם, וכן הפסד עסקי מועבר בגין פעילות עסקית שהייתה לו בישראל.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה