מבזקי מס

מיסוי בינלאומי

האם משטר המס החל על חברה משפחתית לפי סעיף 64א לפקודה יכול לדור בכפיפה אחת עם הוראות סעיף 75ב לפקודה הדן בחברה נשלטת זרה? מסתבר שכן, או שלא? סעיף החנ"ז מהווה כלי אנטי תכנוני הקבוע בפקודת מס הכנסה, ומטרתו למנוע כליאת רווחים פסיביים של תושב ישראל על ידי צבירתם בחברה זרה. אמצעי הלחימה שנבחר הוא התעלמות מעיתוי חלוקת הדיבידנד בפועל וקביעת דיבידנד רעיוני בסוף השנה בסכום הרווחים הפאסיביים לאותה שנה.
מבזקנו מספר 654 מאוגוסט 2016, דן במספר יוזמות חקיקה שהועלו על ידי רשות המסים (אשר נתגבשו להצעת חוק מספר 238 מינואר 2017), ובכללם שינוי הגדרת תושבות ביחס לחבר בני אדם והוספת חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה יראו חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ככזו שהשליטה והניהול על עסקיה
לאחרונה נשאלנו לגבי אפשרויות שונות הקשורות לקיזוז הפסדים בחנ"ז, שעה שבאים לחשב את רווחי החנ"ז אשר מהווים בסיס לחיוב בעל השליטה בה בדיבידנד רעיוני. הגדרת המונח "רווחים שלא שולמו" בסעיף 75ב(א)(12) קובע, בין היתר, כי "בחישוב הרווחים כאמור יופחתו... הפסדיה לאותה שנה והפסדיה המועברים משנים קודמות שמקורם בהכנסות כאמור;".
רקע כללי מטרתה העיקרית של הצהרת ההון היא לבחון את אמיתות הדוחות השנתיים שמגיש הנישום וזאת ככלי עזר נוסף העומד לרשות פקיד השומה. פקיד השומה רשאי מכוח סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה לדרוש מאדם להגיש הצהרת הון. הסעיף קובע "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם - רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו... דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם".
ב- 13 בספטמבר 2017 הגישה מדינת ישראל את מסמך אשרור האמנה המולטילטראלית (רב- צדדית) לענייני מס (אמנת ה MLI- של ארגון ה- OECD המהווה כלי לתיקון "גורף" של אמנות למניעת כפל מס בילטרליות (דו – צדדיות), כך שההוראות המתקנות שאומצו באופן זהה על ידי מדינת ישראל ומדינה מתקשרת אחרת, חלות ומשולבות "אוטומטית" באמנת המס הרלבנטית (להרחבה, ראו מבזקנו מס' 698).
בפברואר 2019 ניתנה החלטת כב' השופטת סרוסי בעניין ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ (ע"מ 17419-02-18) העוסקת בדבר נטל ההוכחה הנדרש- האם מצד המערערת או מצד המשיב, פקיד השומה- כאשר ברקע הדברים טענת המשיב לעסקה סמויה של שינוי מודל עסקי בחברה הנרכשת. מעבר לדיון בדבר ההבדלים בין סיווג שונה של עסקה לבין סיווג מחדש (להרחבה בעניין זה, ראה מבזקנו מספר 774) ונטל השכנוע הנובע מכך אשר הוטל בסופו של יום על כתפי המערערת, נתמקד בעיקרי הדיון הנוגעים לסוגיית שינוי המודל העסקי.
יום 6 במרץ 2019 פורסם הדו"ח הסופי של הרשות לניירות ערך - הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים מבוזרים לציבור (להלן "הדו"ח הסופי"). הדו"ח הסופי פורסם לאחר פרסומו של דו"ח ביניים מפורט מאוד אשר הוצג להערות הציבור במרץ 2018 ("דו"ח הביניים"). תפקידה העיקרי של הוועדה היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הנפקות של מטבעות קריפטו.
לאחרונה ניתן פסק הדין ע"מ 1861-07-17 אפרים גרינפלד ואח' (להלן - "המערערים") נ' פ"ש ירושלים 1, בעניין שתי סוגיות: 1. קיזוז הפסדי הון מחו"ל למערערים נוצרו הפסדי הון שוטפים ממכירת ני"ע בחו"ל. באותה שנת מס, נצמחו להם הכנסות מדיבידנד וריבית מני"ע מחו"ל, וכן רווחי הון מני"ע מחו"ל. המערערים קיזזו את הפסדי ההון מחו"ל כנגד רווחי ההון מחו"ל. את יתרת הפסדי ההון קיזזו כנגד רווחי הון מני"ע מישראל וזאת, ללא קיזוז כנגד הכנסותיהם מדיבידנד וריבית מני"ע בחו"ל (בגינן עמד לזכותם זיכוי ממס זר).
ביום 25.2.2019 ניתן פס"ד בעניין רוזבאד (ע"א 10241/17) בה הפך בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין סיווג ההכנסה ממכירת מניות ונדל"ן לעניין הגדרת "חברה נשלטת זרה" ("חנ"ז"). נזכיר בתמצית את עובדות המקרה ואת פסיקת בית המשפט המחוזי, כפי שהובאו במבזקנו (מבזק מספר 704).
לפני מספר ימים פרסמה רשות המסים טופס חדש מספר 1212, וכותרתו "דיווח שנתי לחבר בני אדם תושב חוץ שבידיו רווח הון פטור ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל". באורח פלא, הטופס הוסר יום לאחר מכן ונכון למועד זה, אינו מצוי באתר הרשות. לכאורה, עניין שבפרוצדורה. ואולם, עצם הפצתו (שאולי תחזור בשנית) ותוכנו מעלים מספר שאלות.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה