מבזקי מס

מיסוי ישראלי

במבזקנו מס' 624 סקרנו את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז - לוד בעניין בעלי מניות בחברה, סעדטמנד אירג' ובן ציון (16.12.2015 - ע"מ 36427+36475-10-12) (להלן: בעלי המניות), שקבע, בין היתר, כי חלוקת דיבידנד לבעלי מניות יחידים (החייב במס 25%, דאז) בנסיבות המקרה הספציפי יש לסווג באופן שונה ולראות את הכספים שהתקבלו כדיבידנד כחלק מתמורת מכירת המניות ולפיכך רווח ההון (החייב במס שולי גבוה עקב הלינאריות שמיום הקמת החברה בשנת 1976).
לאחרונה ניתן פס"ד גרינפלד ואח' נ פ"ש ירושלים 1 - ע"מ 54138-04-15 וכו' במבזקנו זה נדון בסוגיית שיעור המס החל על רר"ל (רווחים ראויים לחלוקה) שמקורו ברווחים הנתונים לחוק עידוד. המערערים בעלי מניות בחברת אופיר אופטרוניקה, אשר הוקמה בשנת 1976. החברה נסחרה בבורסה החל משנת 1991 ועד ליום 5.10.2011. המערערים החזיקו יחדיו ב 26.96% ממניות החברה.
ביום 14 בפברואר 2019 ניתן פס"ד בעניין תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ ("התאגיד") (ע"מ 50208-01-15). הדיון נסב סביב חבותו של התאגיד לנכות מס במקור מסכומים ששילם לאספני מכלי משקה בעד החזר הפיקדון ע"פ חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט- 1999 ("חוק הפיקדון").
ביום 26.12.2018 התקבל פה אחד בהרכב של שלושה שופטים פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין שירצקי ובנימין (ע"א 15/8942) (להלן: המערערים), אשר עסק בסיווג הכנסתם של המערערים ממכירת מניות חברת איתוראן, חברה נסחרת שבשליטתם (להלן: החברה).
סוגיה ארוכת שנים בדבר אופן חיובן במס אם בכלל של תקבולים הניתנים ע"י קהל המאמינים לחצרות רבנים הובאה בפני כב' השופט מגן אלטוביה במספר ערעורים של משפחת אבוחצירא נ' פקיד שומה היחידה ארצית לשומה. עמדתה של רשות המיסים בדבר אופן מיסוי תקבולים מסוג זה הובאה מפורטות במסגרת חוזר מס הכנסה 1/2016 - מיסוי שירותי דת.
ביום 31/12/2018 פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה מס' 21/2018 בנושא: הקלות בתחום המיסוי להשקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח (להלן- "החוזר"). החוזר עוסק בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220 והוראת השעה), התשע"ו - 2016 ("הוראת השעה"), שכלל שורה של הוראות, שתכליתן עידוד חברות מו"פ לגייס הון באמצעות הבורסה בישראל. התיקון התקבל בעקבות המלצות ועדה, שהוקמה ע"י רשות ניירות ערך, במטרה לבחון את הסיבות לכך שחברות היי-טק אינן מבצעות הנפקות ראשונות לציבור באמצעות הבורסה באופן שהיה מצופה לאור חלקן בפעילות המשקית. תיקון זה מתייחס לשני תחומים עיקריים:
ביום 21.1.2019 ניתן פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בעניין גד שרלין (ע"מ 28712-12-15) . נושאי הפסק היו ביטול הפרשה להוצאות שנעשתה לאורך שנים קודמות, לרבות כאלו ששומתן התיישנה וצידוק הטלת קנס הגרעון שהוטל ע"י פקיד השומה. פסה"ד הינו "סיבוב נוסף" בביהמ"ש המחוזי לאחר שסוגיית שלילת עצם ההפרשות והשנים שהתיישנו הגיעה עד ביהמ"ש העליון, וחזרה ממנו לקביעות נוספות כפי שיתואר להלן:
ביום 8.1.2019 דחה ביהמ"ש את ערעורה של חברת איתרנתי טראבל (ע"מ 66728-03-16) (להלן - החברה) חברה שעסוקה מכירת חבילות תיירות נכנסת, וקבע כי על חלק החבילה שהינו בגין כניסת התיירים לאתרים, יחול מע"מ מלא. החברה עוסקת כאמור במכירת חבילות תיור לתיירות נכנסת. בין השאר כלולות בחבילה, כניסות לאתרים שונים וארוחות במסעדות. נמצא ואין מחלוקת, כי החברה ניכתה את מס התשומות שהיה כלול בחשבוניות המס שהוצאו לה בידי המסעדות והאתרים השונים.
ביום 24 בדצמבר 2018 ניתן פס"ד עינת זליכוב נ' פ"ש תל אביב 3 (ע"מ 14257-05-16 וע"מ נוסף). פס"ד זה הינו פס"ד נוסף של כב' השופט הארי קירש, העוסק בסיווג תקבולים שהתקבלו בעת פרישת שותף משותפות. לעניין זה ראו מבזק מס 688 בעניין רבי שפירא.
הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה