מבזקי מס

כידוע, תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל. מקום הפקת ההכנסות נקבע בהתאם לעקרונות שבסעיף 4א לפקודה (כללי מקור) שנחקק ברפורמת המס של שנת 2003 (תיקון 132 לפקודה). סעיף 4א האמור קובע את מקור ההכנסה לכל סוג הכנסה.

כידוע, כפי שנקבע בסעיף 134ב ובהמשך בסעיף 135(1)(ב) לפקודה, יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק ("יחיד מוטב"), לא יהא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 131, לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, ולא יהא חייב בהגשת דוח על הונו ונכסיו שמחוץ לישראל במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל.

ביום 1 בנובמבר 2020 ניתן פס"ד בעניין בית חוסן בע"מ בו עסקנו בהרחבה במבזק 853 (מיסוי תאגידים) (להלן: פס"ד חוסן).  במבזק זה נעסוק בהשלכות פס"ד במישור הבינלאומי.

במבזקנו הקודם מספר 853 דנו בהחלטת המיסוי שרשות המסים העניקה ביחס לקרןREIT  אמריקאית, כפי שעולה ממסמך רישום למסחר בבורסה לני"ע בישראל של חברת סים קומריישל טראסט רוקפוריישן ("תשקיף", "החלטת המיסוי של התשקיף").

בתאריך 8/9/2020 פרסמה רשות המסים החלטת מיסוי בנושא מיסוי הכנסותיהם של משקיעים ישראלים בקרן REIT אמריקאית (החלטת מיסוי 5916/20, "החלטת המיסוי "). החלטת המיסוי איננה החלטת המיסוי הראשונה שרשות המסים העניקה ביחס לקרןREIT  אמריקאית לגבי מיסוי הכנסותיהם של משקיעים ישראלים בה, כפי שעולה ממסמך רישום למסחר בבורסה לני"ע בישראל של חברת סים קומריישל טראסט רוקפוריישן ("תשקיף", "החלטת המיסוי של התשקיף").  כפי שעולה מהחלטות המיסוי לעיל ומהתשקיף, קרן REIT אמריקאית נתונה למשטר מס מיוחד בארה"ב, לפיו בכ

במסגרת תיקון 235 לפקודה הוסף סעיף 3(ט1) הקובע הוראות באשר למיסוי משיכה בידי בעל מניות מהותי מחברה. במסגרת התיקון נקבעו הוראות לפיהן במועד החיוב יראו משיכה כהכנסתו של בעל המניות המהותי מדיבידנד, כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק או ממשלח יד (להלן - ההכנסה), והכל בהתאם לנסיבות המשיכה.

לפני מספר ימים הופצו תזכיר חוק לתיקון סעיף 85א וטיוטת תקנות מכוח הסעיף, בנושא מחירי העברה. התיקון הצפוי, אם לא יהיו בו שינויים עד לגיבוש הנוסח הסופי, כולל בחובו חדשות מהותיות בכל הנוגע להתנהלות נישומים ישראליים שהם חלק מקבוצה בין לאומית, לרבות כל נישום שיש לו עסקה כלשהי עם צד קשור מחוץ לישראל. במבזק זה נעמוד על אותם שינויים, מבלי להיכנס להיבטים הטכניים והמקצועיים שבהכנת תיעוד מחירי העברה (חקר מחירי העברה).

לעיתים אנו נשאלים ע"י לקוחותינו כיצד לפעול מול המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כשיש כוונה לנתק תושבות ישראלית לצרכי מס הכנסה ("תושבות מ"ה") - האם לפעול לניתוק תושבות בביטוח לאומי ("תושבות ב"ל") או לשלם את תשלומי המינימום החודשיים (177 ₪).

במבזקנו מספר 847, דנו בהיבטי מיסוי במתנה בין שני יחידים בעלי מעמד של תושב ישראל לראשונה (עולה חדש) או תושב חוזר ותיק ("יחידים מוטבים"). במבזקנו זה נדון בהיבטי מיסוי בעת הורשת נכס זר לתושב ישראל שהינו "יחיד מוטב". כידוע, עמדת רשות המיסים, אשר הובאה לא אחת בפסיקה היא כי ככלל, אדם אינו יכול להוריש הקלות או הטבות מס להן היה זכאי בחייו, על אף שבעת הורשה, היורשים "נכנסים לנעלי המוריש". תימוכין לכך ניתן למצוא בעמדה חייבת בדיווח (08/2016): "הזכאות לפטור ממס, מלא או חלקי, אינה ניתנת להעברה לאחר בדרך כלשהי לרבות בדרך של הורשה... כאשר המוריש היה זכאי להטבת מס טרם פטירתו (כגון: הטבות לפי סעיף 14, 97(ב)...), היורשים לא יוכלו לנצל את ההטבה שהיה זכאי לה המוריש".

שיטת המס בישראל קובעת כי חבר בני אדם יהיה כפוף למס חברות בשיעור של 23%, ועל כן הכנסתה החייבת של חברה תושבת ישראל תהיה כפופה למס חברות מדי שנה. חריג לכלל זה מצוי במסגרת מסלולי ההטבות הישנים בחוק לעידוד השקעות הון, לפיהם בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים, חברה מאושרת/מוטבת שהייתה זכאית לפטור ממס בגין הכנסתה החייבת מהמפעל המאושר/ המוטב תשלם את מס החברות רק בעת חלוקת הדיבידנד מאותה הכנסה שהופטרה בעבר ממס.