בהמשך לבחירתו של פרנסואה הולנד לנשיאות צרפת ולהעלאות המסים, צרפתים רבים בעלי אמצעים שוקלים לעזוב את המדינה. לפני כחצי שנה, פורסמה החלטה של ביהמ"ש הגבוה לעניינים מנהליים בצרפת (Le Conseil d'Etat) באשר לתחולת האמנה למניעת מסי כפל בין צרפת לבריטניה, על תושב צרפת שהיגר לבריטניה במעמד של esident non-domicile ("RND").
אדם שהעתיק את מגוריו לבריטניה, נחשב לתושב לצורכי מס, אף שאינו בעל “domicile” בריטי וכך, הוא מוגדר לצרכי הדין הבריטי כ- RND.
ככלל, תושב בעל מעמד שכזה יחוב בבריטניה במס על הכנסות ורווחים שמקורם בבריטניה בלבד. באשר לרווחים והכנסות שנצמחו מחוץ לבריטניה, תקום חבות מס בריטית אך לגבי סכומים שהתקבלו בבריטניה. כלומר, ככלל, יחול מס רק על כספים שהובאו אל תחומי בריטניה בשנה בה התקבלו בבריטניה (remittance basis).
תנאי לקבלת מעמד RND הוא תשלום "אגרה" שנתית בסך 50,000 ליש"ט (לאחר מספר שנים).
המונח "תושב מדינה מתקשרת" באמנה הנדונה זהה לנוסח המצוי באמנת המודל של ה- OECD ובמרבית האמנות עליהן חתומה ישראל. פירושו – "כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה נתון בה למס בשל מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו או כל מבחן אחר כיוצא באלה.
אבל מונח זה אינו כולל אדם הנתון למס באותה מדינה רק ביחס להכנסה ממקורות באותה מדינה או להון שמקומו בה."
רשות המס בצרפת טענה כי הנישום אינו זכאי להטבות האמנה, לאור הגדרה זו והעובדה שהנישום אינו נתון למס על הכנסות שמקורן מחוץ לבריטניה בשל מעמדו הפיסקאלי המיוחד שם. ביהמ"ש העליון דחה את עמדת רשות המס והכריע שהנישום ייחשב לתושב בריטניה לעניין האמנה, מהנימוק שהפטור על הכנסות מחוץ לבריטניה הוא "זמני". קרי, אם וכאשר תתקבל ההכנסה כאמור, בבריטניה (גם אם שנים רבות לאחר הפקתה), היא תתחייב שם במס.
ב – Revenue Ruling 19/2011 הדן בזיכוי ממס זר, הגיעה רשות המס האמריקאית למסקנה שהאגרה השנתית שמשלם RND מהווה "מס" בעל אופי שאינו התנדבותי. לפיכך, אותו יחיד הינו "תושב" בריטניה הזכאי להטבות אמנה.
ההחלטות האמורות אמנם לא דנות בנישומים תושבי ישראל, אך עשויות ללמד על סוגית זכאותם להטבות אמנה של יחידים ישראלים בעלי מעמד של עולים ותושבים חוזרים ותיקים, הפטורים ממס על הכנסות המופקות בחו"ל ללא קשר למקום קבלתן.
עמדת רשות המסים בישראל היא כי אותם יחידים הם תושבי ישראל לעניין אמנות המס, כך עולה, בין השאר, מחוזר מ"ה 1/2011 בדבר הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (חלק א') (הרחבה במבזקנו מס' 384) ומה"מ 9857/12, שעניינה קביעת תנאים אשר בהתקיימם ייחשב יחיד לתושב ישראל לעניין אמנה (הרחבה במבזקנו מס' 476). לדעתנו, יחיד מוטב יוכל לטעון גם כלפי המדינה הגומלת להטבות אמנה בשל תושבותו הישראלית, אם יבחר להתחייב במס על חלק מהכנסותיו הפירותיות שהופקו בחו"ל ואפשרות זו מוסדרת גם לאור הוראות סעיף 14(א) ו -(ג) לפקודה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטן) אייל סנדו ממשרדנו.
