ביום 21.5.13 ניתן בביהמ"ש המחוזי מרכז פס"ד בעניין יוסף ברנע (ע"מ 29425-01-11). הסוגיה המרכזית שעמדה לדיון בפסק הדין, היא מה דינם של תקבולים אותם קיבל המערער לאחר פרישתו, בתמורה להתחייבותו שלא להתחרות בחברה בה עבד.

עד לפרישתו שימש המערער, במשך כ- 17 שנה, בתפקיד מנכ"ל חברת מפעלי חמצן וארגון (להלן – "החברה"). בהתאם להסכם העסקתו של המערער, זכאי היה המערער, נוסף לפיצויי פרישה, גם לתקבול בגין התחייבותו שלא להתחרות בחברה, וזאת למשך חמש שנים לאחר עזיבתו.

המערער טען כי מרכיב התשלום בעבור התחייבותו שלא להתחרות בחברה הינו רווח הון.

פקיד השומה כפר-סבא לעומת זאת טען, כי התקבול שולם למערער בגין עבודתו, ועל כן מהווה חלק משכר העבודה, או מפיצויי הפיטורין – ובכל מקרה המדובר בהכנסה פירותית לפי סעיף 2(2) לפקודה.

בפסק הדין בחן כב' הש. סטולר, הן את השאלה המשפטית העקרונית בנוגע לסיווג תקבולים המשולמים לעובד בעבור התחייבותו להימנע מתחרות, והן את השאלה העובדתית האם התקבול הספציפי היווה תשלום בגין התחייבות להימנע מתחרות, או חלק משכרו של המערער המשולם בעבור עבודתו.

במסגרת ניהול התיק, השכיל המערער להציג עדויות חשובות בנוגע לניסיונו, יכולותיו, ומעמדו המקצועי – בארץ ובעולם – בתחום פעילות החברה. כך לדוגמה, העיד מנכ"ל החברה אשר החליף את המערער, על מעמדו של המערער בארגון חברות הגזים הבינ"ל, ועל החשש מפני תחרות מצד המערער לאחר פרישתו. בנוסף, העיד עוה"ד של החברה על הסכם פרישתו של המערער, הסכם אותו ניסח באופן אישי, בתפקידו כעוה"ד של החברה.

בפסק הדין, סקר כב' הש. סטולר את הפסיקה בנושא, תוך התייחסות הן לדין בארץ והן לפסיקה הזרה. לאחר שבחן את הסוגיה לעומקה, קבע בית המשפט מפורשות: "…הזכות להתחרות הנה "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, כך שוויתור על זכות דנן עולה כדי מכירת נכס הוני…" ובהמשך: "…תשלום של המעביד לשעבר בעבור מניעת שימוש באותה זכות מהווה "מכירה" של ה"נכס" לענין סעיף 88 לפקודה…".

לאחר שהגיע להכרעה המשפטית העקרונית כאמור, בחן בית המשפט את הנסיבות הספציפית בתיק. בענין זה הבחין בית המשפט בין התקופה הסמוכה לסיום תפקידו כמנכ"ל, במהלכה המשיך ושימש כיועץ חיצוני לחברה אותה ניהל עד אז, לבין התקופה שלאחר סיום הייעוץ.

בכל הנוגע לתקופה בה שימש כיועץ, קבע בית המשפט כי בתקופה זו יש לראות את התקבול כחלק מן השכר ששולם למערער כעבור עבודתו כיועץ, ועל כן מדובר בתקבול פירותי.        

לעומת זאת, לגבי תקופה שלאחר סיום העסקת המערער כיועץ, התקבול הינו תשלום בעבור התחייבות המערער להימנע מתחרות בחברה, ועל כן מהווה תקבול הוני.

יודגש: המדובר בפסק דין תקדימי בכל הנוגע למיסוי תקבולים בגין הימנעות מתחרות, אשר יש לו השלכה מיידית, הן על עובדים שסיימו עבודתם וזכו לתקבולים מסוג זה, והן לעובדים שטרם פרשו ובהסכם העסקתם קיימת תנית אי-תחרות.

יצוין במלוא, הצניעות כי משרדנו ליווה את הטיפול בתיק זה מתחילתו בדיוני השומה דרך ההליך המשפטי אשר נוהל בגאון בידי חברינו עוה"ד אמנון סמרה ומשה כדר, המסייעים ללקוחותינו בהליכים משפטיים ככל שהדבר נדרש.

כתב: עו"ד אמנון סמרה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רן ארצי ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.