מבזק מס מספר 502 - 

מיסוי ישראלי  20.6.2013

חוק עידוד השקעות הון – הטבות מס במסגרת חוק העידוד ליצואנים עקיפים וליצוא בעקיפין - 20.6.2013

לאחרונה התפרסם פס"ד בביהמ"ש המחוזי בעניין כ.צ.ט נוביס (ע"מ 56410-11-10) (להלן -"המערערת"), העוסק בסוגיה המוכרת: האם חברה יצרנית אשר מבצעת "מכירות בשוק מסויים" באמצעות חברת שיווק/הפצה (דהיינו, בעקיפין) זכאית להטבות מס במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן – "החוק").

עובדות המקרה בקצרה:

המערערת הינה חברת תעשייתית אשר מוצריה (תכשיר נגד כינים) נמכרים לחברת אורנכין ולחברת טבע, אשר הן מייצאות אותו לחו"ל.

לטענת המערערת מאחר וגם היא נושאת בסיכונים העסקיים והיא רשומה ברשומון יצוא כ"יצרן משותף" יש לראות בה כמייצאת בעקיפין באמצעות חברת אורנכין (הדיון בעניין טבע, התייתר לאור סך המכירות הגבוה לאונרכין), ובשל כך היא עומדת בתנאי היצוא הקבועים בסעיף 18א(ג)(1)(ב) או (ג) לחוק וזכאית להטבות המס הקבועות בו.

ביהמ"ש דחה את טענותיה של המערערת לאחר שבחן את הנסיבות הראייתיות לגופן.

מניתוח פסה"ד עולה כי בהתקיים "מבחן הסיכונים והסיכויים העסקיים" ניתן לראות בחברה יצרנית המייצאת באמצעות חברה אחרת כעומדת בתנאי היצוא הקבוע בחוק.

מבחן הסיכונים והסיכויים העסקיים כולל בין השאר: אחריות למוצרים כלפי הצרכן הסופי, מועד קבלת התשלום, מי הנפרע במקרה של אירוע ביטוחי למוצרים, השפעות בעליית/ירידת שער המט"ח וכיו"ב.

ובלשון ביהמ"ש:

"מבחן חלוקת הסיכונים, אם כך, הינו מבחן הולם למענה על השאלה מיהו הגורם שמכר את התכשיר ללקוחות הסופיים במערב אירופה. ככל שיתברר כי המערערת נשאה בסיכונים ובסיכויים של מכירת המוצר לחו"ל, הרי שיש לראות במכירותיה כמכירות שנעשו בחו"ל, אך ככל שיתברר כי מירב הסיכונים והסיכויים בקשר למכירת המוצר בחו"ל נשמרו בידי אורנכין, הרי שדווקא היא הגורם המייצא." (ההדגשה אינה במקור – א.ח.א).

בנוסף, בניגוד לתפיסה הרווחת שהיצואן הוא מי שרשימון היצוא רשום על שמו, קובע ביהמ"ש כי:

"עוד איני רואה לנכון לייחס משקל לאופן הרישום לכאורה של המערערת כיצואנית לעניין המכס או לפני משרד התמ"ת, או לאופן רישום עסקאות המערערת כמכירות בישראל לעניין מע"מ. ראשית, הרישום לעניין המכס אינו מהווה אישור בכל אופן שהוא מצד רשויות המס לכך שהמערערת היא אכן יצואן, ואף לא השתכנעתי כי רישום זה משמעו כי היא נחשבת יצואן גם לעניין המכס. שנית, אפילו הייתי משתכנע כי המערערת הוכרה כיצואן על ידי שירותי המכס, יש לשים לב לכך כי הגדרת יצואן לעניין המכס נעשית לשם תכליות שונות מאלו של הגדרת היצואן בחוק העידוד, ואין בכוחה של הגדרה זו להקנות למערערת הטבות מס מכוח חוק העידוד שעה שאינה עומדת בתנאי החוק." (כנ"ל).

לסיכום: לדעתנו בהחלט יש מקום לבחון את תחולתו של החוק בייחס לחברות יצרניות רבות המייצאות באמצעות חברות שיווק או הפצה. כמו-כן, לטעמנו, דברים אלו יפים גם למצבים בהם "יצואן עקיף", העומד במבחן הסיכונים כאמור, המוכר את תוצרתו באמצעות חברת ביניים (מסחרית או בעלת מפעל מוטב או מועדף בעצמה) שמטרתה העסקית היא להוות "צינור" למכירת תוצרתו של היצואן העקיף ליצרן שהינו "יצואן ישיר".

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח ענת דואני ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה