ביום 13 באוגוסט 2014 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין כלל פיננסים (ע"מ 1348-02-13). הסוגיה שנדונה במסגרת פס"ד הדין, היא האם יש להתיר בקיזוז הפסד הנובע מירידת שער חליפין במכירת נייר ערך הנקוב במטבע חוץ?

לטענת פקיד השומה, כשם שרווח הנובע מעליית שער במטבע חוץ אינו חייב במס, כך אין לקזז הפסד הנובע מירידת שער במטבע חוץ, שכן אילו היה רווח לא היה חייב במס.

לטענת המערערים, מכיוון שרווח במכירת נייר הערך היה מתחייב במס, הרי שהפסד ממנו הינו הפסד בר קיזוז בלא הפרדה בין הפסד מירידת מטבע, לבין הפסד ממכירת המניה.

ביהמ"ש מנתח באופן חדשני את הסוגיה וקובע כי:

"במכירת נייר ערך חוץ גלומים למעשה שני נכסים. נכס אחד הינו נייר הערך אותו רכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה וביחס אליו ניתן למדוד את רווח והפסד הנובעים משינוי שער נייר הערך בבורסה בה הוא נסחר. נכס שני, הינו מטבע החוץ בו נקוב נייר הערך אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער מטבע החוץ ביחס לשקל הישראלי (בתקופה שמיום הרכישה עד ליום המכירה)."

ביהמ"ש מכריע כי הפסד הון הנובע מירידת שער חליפין, אינו ניתן לקיזוז.

בכל הכבוד לבית המשפט, לדעתנו, הן מסקנתו ואף יותר מזה הדרך בה בחר להגיע אל מסקנתו יוצרים עיוותים רבים ואף מתעלמים מהוראות הפקודה ותקנותיה:

כללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד-2003 (להלן – "הכללים") קובעים כי בעסקת רווח הון שנעשתה במטבע חוץ, יש להמיר את המחיר המקורי בהתאם לשער ביום הרכישה ואת התמורה בהתאם לשער במועד המכירה.

ניתן לראות בבירור כי חישוב רווח /הפסד הון מנכס חוץ נעשה כך שיבוצע חישוב לעלות המתורגמת לש"ח, מול התמורה המתורגמת לש"ח, והיתרה הינה רווח הון או הפסד הון. ככל שנוצר רווח הון מובן כי ניתן לחלץ ממנו את הרכיב האינפלציוני (הפרשי השער) הפטור.

אף מילה לא נאמרה בפסק הדין בעניין הוראות מפורשות אלו של הכללים.

 יתרה מזאת, תיאוריית שני הנכסים מייצרת גם הפסד הון בר קיזוז במצב ההפוך!! בעוד שתרגום שקלי ע"פ הכללים לא היה מביא לתוצאה זו:

נייר ערך זר הנרכש בשער מניה – 100$ (שע"ח 3 ₪ לדולר)  ונמכר בשער מניה  90$ (שע"ח  4 ₪ לדולר).  בהתאם לפס"ד ולגישת שני הנכסים – נוצר במכר המניה הפסד בר קיזוז של 10$ !!   אף שנהיר לכל, כי בעסקה זו נוצר בכלל רווח הון (אף שכולו אינפלציוני – פטור ממס).

תיאוריית ההפרדה לשני נכסים שונים משנה סדרי עולם, ואינה סבירה, ונדגים: יחיד רכש מבנה בחו"ל ב – 1,000,000 דולר. שער הדולר היה 4 ₪ לדולר. הנכס נמכר מאוחר יותר ב – 1,000,000 דולר. שער הדולר היה 4.5 ₪ לדולר.

כנהוג במקומותינו ולדעתנו זהו החוק, תחושב עלות הבניין כ – 4 מליון ₪ בעוד שתמורת המכר תהא 4.5 מליון ₪, כך שנוצר רווח הון של 0.5 מליון ₪. נניח כי לא היתה עליית המדד בתקופה. על פי תיאוריית שני הנכסים: במכר הבניין לא חל כל רווח, ואילו מתנודות המט"ח נצמח רווח של 0.5 מליון ₪, אשר יתכן והינו פטור ממס…

לסיכום, נראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה, ויישומו בתיקים רבים אחרים בהם הנסיבות יהיו הפוכות, יביא ליתרונות מס עצומים דווקא לנישומים.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ולרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.