בהלכת יגאל שלמי (ע"א 3178/12)שניתנה השבוע בבית המשפט העליון שונתה ההלכה שרווחה זה שנים בהלכת עברי:

סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") קובע חזקה לפיה, לעניין פרק חמישי 1 יראו מוכר ובן זוגו (למעט בן-זוג הגר דרך קבע בנפרד), וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים (למעט ילדים נשואים) – כמוכר אחד (להלן: "חזקת התא המשפחתי").

חזקת התא המשפחתי, קיימת גם בסעיף 9 לחוק לעניין מס רכישה, והיא נבחנה במספר פסקי דין בעבר, הן לעניין הפטור לפי פרק חמישי 1 לחוק (בין היתר בע"ש 2979/97 דינה מור, ע"א  3489/99 אן מרי עברי ועוד) והן לעניין סעיף 9 לחוק (בע"א 3185/03  שחר פלם).

לעניין מכירות שבוצעו ע"י התא המשפחתי ע"י מי מבני הזוג, נקבעה הלכה ע"י ביהמ"ש העליון בשנת 2003 בע"א 3489/99 (להלן: "הלכת עברי"), לפיה חזקת התא המשפחתי גוברת על הסכם ממון באופן שבו מכירת דירה ע"י מי מבני הזוג במהלך הנישואין, תוך ניצול פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק, באה במניין הפטורים של בן הזוג השני גם אם הדירה הנמכרת היא דירתו של בן הזוג האחר לפי הסכם הממון.

השבוע, שונתה הלכת עברי ונקבעה הלכה חדשה: הלכת שלמי.

בית המשפט קובע כי הדין הישראלי מכיר בהסכמי ממון ונותן להם תוקף במישור דיני הקניין ודיני המשפחה.

מבחינה לשונית, קובע בית המשפט כי אילו סעיף 49(ב) לחוק היה מנוסח כדלקמן: "יראו מוכר ובן זוגו…. כמוכר אחד, על אף האמור בכל הסכם ביניהם" הרי שהלכת אן מרי עברי הייתה שרירה ולא ניתן היה לשנותה, אולם מאחר והסעיף לא מנוסח בצורה זו, הרי שחזקת התא המשפחתי איננה חזקה חלוטה אלא חזקה הניתנת לסתירה, ועל כן מגיע ביהמ"ש העליון למסקנה כי הן מבחינה לשונית והן לאור תכליתו של הסעיף, ניתן להגיע לפרשנות שיוצרת הרמוניה בין הדינים השונים (בין דיני המשפחה והקניין לבין דיני המיסים).

ואולם, על מנת שמכירת דירה בפטור ע"י מי מבני הזוג שהדירה שייכת לו –  גם בתוך הנישואים לא תפגע בפטור המגיע לבן הזוג האחר, קובע בית המשפט, כי עלבניהזוגלעמוד ב-2 מבחנים מצטברים:

1. בראש ובראשונה עליהם להציג הסכם יחסי ממון (או הסכם הפרדה בין ידועים בציבור) שבו נקבעה הפרדה רכושית ביחס לנכסים שהביא כל אחד מהם לתא המשפחתי.
2. בשלב השני על בני הזוג להוכיח כי פעל ועל פי ההסכם הלכה למעשה, דהיינו כי ההפרדה הרכושית לא נותרה"על הנייר" אלא התקיימה בפועל.

עמידת בני הזוג בשני מבחנים אלו תאפשר את סתירת חזקת התא המשפחתי בסעיף 49(ב) לחוק.

יש לציין כי פסק הדין דן אמנם בבני זוג נשואים, אולם בהתאם לדעת רוב שופטי ההרכב, ניתן להבין כי כאשר מדובר בידועים בציבור, מקרה שלא נדון בפסק הדין,  הרי יתכן ואף אין חובה שיהיה הסכם ממון כדי לסתור את חזקת התא המשפחתי.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו.