מבזק מס מספר 581 - 

מיסוי ישראלי  28.1.2015

עידוד השקעות הון – פעילות ייצורית שאינה "מפעל תעשייתי" לעניין החוק - 28.1.2015

"מפעל תעשייתי" ו- "פעילות ייצורית", כהגדרתם בחוק עידוד השקעות הון, הינן תיבות לשוניות אשר מהוות כבר כמה עשורים כר נרחב למחלוקות בנושא הזכאות של מפעלים להטבות מס עפ"י חוק עידוד השקעות הון (להלן – חוק העידוד או החוק), חוק עידוד תעשייה (מיסים) וכן לעניין הטבות עפ"י חוקים אחרים המפנים להגדרות בחוקים אלו (כגון: הטבות במס על הכנסות מעבודה במשמרות עפ"י סעיף 10 לפקודה).

ביום 19.1.2015 התקבל פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בו נדחה ערעורה של חברת אדהאן כרמלי הנדסה בע"מ נגד פ"ש י-ם (ע"מ 55001-01-11 ו- 38260-01-12).

החברה, העוסקת בפיתוח וייצור מוצרים בתחום הרפואה, תוכנות לייצור המוצרים ומוצרים נלווים (בעיקר משאבות חד פעמיות ותבניות להזרקת חלקי פלסטיק), ביקשה להחיל על הכנסותיה הטבות מס של "מפעל מוטב" כהגדרתו בחוק העידוד, וזאת לאחר שבחרה בשנת המס 2006 כשנת בחירה.

יצוין עוד, כי החברה העסיקה כעובדיה את בעלי מניותיה בלבד (אב ובנו), פעלה מבית מגוריו של האב (שזה בפני עצמו אינו תואם להגדרת "מפעל") ואת שאר העבודה החברה ביצעה ע"י קבלני משנה.

למרות שהחברה לא עמדה בתנאי "השקעה מזערית מזכה" ולו מן הטעם הזה, החברה לא היתה יכולה ליהנות מהטבות המס שבחוק, פקיד השומה הגדיל וטען כי מפעל החברה אינו עומד בהגדרת "מפעל תעשייתי".

בית המשפט קובע כי לאור שני התנאים המרכזיים בהגדרת "מפעל תעשייתי" – קיום מפעל תעשייתי בישראל ושעיקר פעילותו ייצורית (לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח וכו'), הרי שלא כל מפעל יצרני נכנס לתחומי התעשייה (למשל: סנדלריה, חייטות).

הפסיקה בעברה כבר הבחינה בין תעשייה ייצורית לבין תעשיית שירותים. כוונת המחוקק בחוק העידוד, הינה להגביל את ההטבות למפעלים להם עיקר הפעילות בתחום הייצור – מפעלים עתירי ידע, בעלי סממנים תעשייתיים (הון אנושי ופיזי).

עם זאת, מציין בית המשפט, כי הפסיקה הביעה גמישות מסויימת ביחס להגדרת "מפעל תעשייתי". כך מפעל לעיבוד ברזל, בתי דפוס והוצאות ספרים -הם בעלי אופי תעשייתי.

לעומת זאת, עיבוד נתונים במחשב, פרסום קבצים מקצועיים – הם בבחינת "תעשיית" שירותים.

במקרה האמור, החברה ופקיד השומה הסכימו כי מדובר בפעילות ייצורית אולם פ"ש לא הסכים עם החברה כי מפעלה משתכלל לכדי "מפעל תעשייתי" – אשר מאפייני פעילותו במצטבר גורמים לו להשתכלל לכדי מפעל תעשיייתי (ולא נסתפק בקריטריון בודד כזה או אחר, כגון: מספר עובדים).

ביהמ"ש קובע כי התעשייה המודרנית שונה באופן מהותי מהתעשייה המסורתית, עם זאת "הפרשנות הנדרשת כדי ליישם את כוונת המחוקק על המציאות העכשווית צריכה להלום את רוח החוק ומטרותיו".

במקרה האמור, קובע בית המשפט לאחר שניתח את פעילות החברה כי החברה עוסקת בתיווך בין רוכש מוצר לבין קבלן המייצר אותו – פעילות העולה כדי מתן שירותים ובוודאי שאיננה תיכלל בהגדרת "מפעל תעשייתי". למעשה החברה אינה מייצרת דבר אלא קבלני המשנה מייצרים את המשאבות לפי תבניות פרי פיתוחה של החברה.

בנוסף קובע ביהמ"ש: "אכן אין דרישה למינימום עובדים בחוק כדי להיכנס לגדרו של מפעל תעשייתי. ברם, מימדיו, אמצעי הייצור והיקף פעילותו של הנישום הינם בעלי חשיבות ממשית באפיון עסק כ"מפעל תעשייתי".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

שותף, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה