בימים אלו פורסם תזכיר חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו- 2016 (להלן: "התזכיר").
המדובר בסטטוס שהינו קדם הצעת חוק, ועד החקיקה בפועל יחולו ודאי שינויים, בהתאם להחלטות ועדת שרים שהוקמה לצורך העניין והדיונים הרגילים שיתקיימו בוועדת הכספים. התזכיר כולל הצעות חקיקה במסגרת החוק במס' רב של סוגיות, אנו נתייחס במבזק זה להצעות שלהלן:
- מיסוי משיכות בעל מניות מהותי מהחברה, והעמדת נכס לשימוש בעל המניות.
- מיסוי "חברות ארנק".
- מתן סמכות למנהל הרשות להורות על חלוקת עודפי חברה.
משיכת כספים החברה או שימוש בנכסיה – יקבעו כהכנסה ממשכורת או דיבידנד:
ע"פ התזכיר יווסף סעיף 3(ט1) לפקודה:
משיכת כספים מחברה על ידי יחיד בעל מניות מהותי או קרובו (להלן: "בעל המניות"), במישרין או בעקיפין, לרבות הלוואה או כל חוב אחר ולרבות העמדת כספים ע"י החברה כבטוחה להלוואה אותה נוטל בעל המניות, תיקבע כהכנסת בעל המניות.
סיווג ההכנסה: כהכנסה מעסק/משלח יד לפי סעיף 2(1) או כשכר לפי סעיף 2(2) או דיבידנד לפי סעיף 2(4) או מקור אחר לפי סעיף 2(10) – לפי העניין.
אומנם נוסח התזכיר קובע כי משיכת כספים שתוחזר בתוך 90 יום לא תחשב כמשיכה, עם זאת, הקביעה כי סכום שהוחזר ונמשך תוך שנתיים ממועד ההחזר, יחשב כאילו לא הוחזר, משמעותה כי כל משיכה חוזרת של כספים מהחברה ע"י בעל מניות מהותי, מהשקל הראשון, תחויב מייד במס.
לא למותר לציין כי המוצע עומד בניגוד ברור להסכמות בין בכירי רשות המיסים ונציגי הלשכות בישיבה מיום 28.8.2014, אשר סיכומיה פורסמו ע"י לשכת רו"ח ברבים, כך שתמוסה משיכת כספים מהחברה, רק אם היתה לתקופה העולה על שנתיים, ורק כשסכום המשיכה עולה על 100,000 ₪ וכי יום אירוע המס הינו שנתיים ממועד המשיכה.
בנוסף נציין כי הקביעה על פיה בעל מניות מהותי יחויב במס גם בגין משיכה של כספים מהחברה ע"י קרובו, במישרין או בעקיפין, וע"פ הגדרת "קרוב" בסעיף 88, משמעותה כי רשות המיסים עשויה לקבוע באופן גורף, כי כל הלוואה שניתנה בין חברות אחיות, חברות קשורות וכו', תחויב במס בידי בעל המניות היחיד, כדיבידנד.
בתי המשפט חזרו וקבעו כי מתן הלוואות ובוודאי בין חברות קשורות במהלך העסקים הרגיל בלווית הסכמים מסודרים ולוח סילוקין / פרעון המתקיים בפועל, הינה לגיטימית. רק הלוואות שאינן מקיימות האמור או שברור כי אין כוונה להחזירן, יש למסות בגינן את מקבל ההלוואה.
בנוסף נעיר כי, עניין העמדת בטוחה של החברה להלוואה פרטית שיטול בעל מניות מבנק – שתחשב אף היא כמשיכה, סוכם והובטח באותו סיכום כי יושמט מתיקון החקיקה. והינה הוא עולה שוב!!
אין ספק כי ההצעה כפי שהינה מוצגת כרגע הינה קיצונית, דורסנית, בלתי מדתית, ואין לקבלה.
שימוש בנכס החברה: התזכיר קובע כי במידה והועמד נכס של החברה לשימושו של בעל המניות – יראו אותו כאילו נמכר ע"י החברה לפי שוויו (רווח הון או שבח מקרקעין לפי העניין).
נכס החברה הינו: דירת מגורים (לרבות הוצאות השבחתה), חפצי אומנות ותכשיטים, כלי טיס / שייט (אם עיקר שימושם ביד בעל המניות), ונכסים נוספים שיקבעו בתקנות.
קביעה מוצעת מקבילה הינה כי בנוסף יחויב בעל המניות בגין הנכס כולו כדיבידנד (בהתאמות הראויות).
גם פה, בניגוד להסכמות עם הלשכות (ראו לעניין זה מבזק מס מס' 571 מיום 19/11/2014) נקבע כי היחיד בעל המניות (כבר באחזקה של 10% ומעלה ולא 25% כמו שהוסכם) ימוסה במס שבח ומס רכישה מיד במועד ה"משיכה". לא הוצעה כל תקופת "מילוט" לגבי דירות קיימות שכבר עומדות לרשות בעל מניות (תקופה של 3 שנים על פי המוסכם) ועוד.
שוב: המוצע בתזכיר גורף, דורסני, ובניגוד להסכמות.
מיסוי "חברות ארנק"
ע"פ התזכיר, מוצע כי יווסף סעיף 62א לפקודה: הכנסתה החייבת של חברת מעטים (שאינה חמי"ז), הנובעת מפעילות יחיד, המחזיק במניותיה (לא נקבע שיעור האחזקה) – במישרין/בעקיפין, לרבות באמצעות קרוב (להלן: "היחיד") – תחשב כהכנסת היחיד מיגיעה אישית, בכל אחת מאלו :
- הכנסת חברת המעטים נובעת מפעולות היחיד בחבר בני אדם כלשהו (או צד קשור לו) והיחיד או חברת המעטים הינם נושאי משרה בחב"א זה.
נוסח ההצעה רחב ומאפשר חיוב במס כיחיד גם אם ניתנים שירותי ניהול למס' רב של חברות והיחיד בוחר לפעול באמצעות חברת ניהול. לדעתנו, אין מקום לראות בחברת המעטים במקרה זה "חברת ארנק", שכן לגיטימי שיחיד יתאגד כחברה לצורך מתן שרותיו, וראה למשל הלכת אבנעל בעניין זה. - הכנסת חברת המעטים נובעת מפעולות היחיד עבור אדם אחר או צד קשור לו, "והיא מסוג המתקיים בין עובד למעביד".
- 50% לפחות מהכנסת חברת המעטים (לרבות מחלקה ברווחי שותפות, ולמעט רווח הון ודיבידנד) נובעת מפעולות היחיד העוסק במישרין או בעקיפין, עבור חב"א כלשהו או צד קשור לו ב"משלח יד מיוחד" (סעיף 75ב1(א) – רו"ח, עו"ד, אדריכל וכו'…).
יצויין כי ניסוח הסעיף עקלקל ומתפתל ויכול שמנסה להכיל חיוב שותפויות של בעלי מקצועות חופשיים, בהם השותפים בשותפות מחזיקים בה באמצעות חברות, כדוגמת משרדי רו"ח ועו"ד הגדולים.
לא במקרה לא מצינו כל פרוט או אף כל איזכור לס"ק זה בדברי ההסבר שבראשית דבר החקיקה המוצעת, המיועדים לקורא "ההדיוט" ומנסים לשכנעו בצדקת הלוחמה ב"חברות הארנק".
מתן סמכות למנהל הרשות להורות על חלוקת עודפי חברה
סעיף 77 לפקודה מעניק זה עשרות שנים רבות למנהל את הסמכות להורות על חלוקת רווחי חברה כדיבידנד, וזאת רק לאחר התייעצות בוועדה. אמנם השימוש בסעיף היה מינורי מאוד לאורך השנים, וועדה כאמור אינה קיימת כיום למיטב הבנתנו.
מוצע לתקן את סעיף 77(א) לפקודה כך שתינתן סמכות למנהל להורות לפקיד השומה לנהוג ברווחי חברה תושבת ישראל שלא חולקו, כאילו חולקו כדיבידנד, מבלי שיידרש להתייעץ בועדה (אמנם לאחר שהחליט כי החלוקה לא תפגע בפיתוחה וקיומה של החברה ולאחר קיום שימוע).
בכלכלה חופשית, לחברה הזכות להחליט אם להמשיך ולהחזיק ברווחיה, לשם קידום פעילותה העסקית ואף לשם הרחבתה, או האם לחלק רווחיה לבעלי המניות. רק במקרים חריגים המנהל צריך להתערב בהחלטה זו. לשם כך ולא לשווא, הוגבלו סמכויות המנהל בהחלטה זו לקבלת אישור וועדה. רוצה המנהל להחליט במקרים חריגים, יתכבד ויקים ועדה!
עוד נעיר, כי נוסחו המטעה של הסעיף מציג מצג לפיו סמכות המנהל מוגבלת בזמן: שנתיים מתום 12 חודשים משנת המס בה נצמחו הרווחים לחלוקה. ואולם הגדרת "רווחים" כרווחים שנצברו מיום התאגדות החברה מעלה כי אפקטיבית יוכל המנהל להורות על חלוקת עודפים שנצברו גם לפני עשר שנים ויותר !!!
בסיכום: ישנם בחוק הקיים כיום כלים סבירים וראויים לפקיד השומה להתמודד עם מרבית הסוגיות שתוארו לעייל. אנו תקווה כי האמור בתזכיר להצעת חקיקה זו יוסר מחוק התוכנית הכלכלית, ואם וככל שחלקים ממנו יובאו לדיון בעתיד, אזי יהיה זה במסגרת חקיקה נפרדת ומסודרת.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה ולרו"ח רונית בר, ממשרדנו.
